{מסכת עירובין}

תפקידו הרועש של הלחי עירובין דף ט' ד' אלול תש"פ   נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי  אנו כבר מכירים את הלחי בתור

פרוץ מרובה על העומד, מחסל המשמעות עירובין דף יא ד' אלול תש"פ   אָמַר רַב יוֹסֵף, מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ נִלְמַד חָצֵר שֶׁרוּבָּהּ פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת אֵינָהּ נִיתֶּרֶת

תפקידנו בכינון ה'פתח הגדול' עירובין דף י' ד' אלול תש"פ   חֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ פֶּתַח גָּדוֹל וְנִכְנָס בְּפֶתַח קָטָן. חז"ל הכירו בנפש האדם, ההלכה

לשמור על האיזון שלך עירובין דף ט'   מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו וּבִלְבַד שֶׁלֹּא

סימן ההיכר המבדיל – אמור להיות משמעותי! עירובין דף ה' כ"ד אב תש"פ   אותו לחי היכן מעמידו? אי דמוקי ליה בהדיה אוספי הוא דקא

אדם יודע שדר בסוכה – כי העיקר הוא הדעת עירובין דף ג' כ"ב אב תש"פ אמר רבה: כתיב "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי". עד

חכמים מאפשרים ליהודי לקיים דברי תורה עירובין דף ב' כ"א אב תש"פ   המבוי אינו רשות הרבים, ומן התורה לא היה אסור להוציא ממנו לרשות