{צער הדחיה}

בְּמַאֲסָרֵי הַסְּלִיחָה ערב יום הכיפורים תשפ"ד   קָשׁוּר אֲנִי בְּמַאֲסָרֵי הַסְּלִיחָה כַּפָּרַת הַיּוֹם מִמֶּנָּה נִמְשְׁכָה וְאַלְלַי לִי אֵין לְחֲטָאַי הֲכָלָה כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי וְנַעֲנֵיתִי בִּשְׁלִילָה