חידושי פרשת בהר בשפת הנשמה – תש"פ
הקטן את עצמך כהר סיני
וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. הקדוש ברוך הוא מדבר ליהודי שהוא סוד הדעת דמשה, בהר סיני, במקום שצריך להמעיט ולהקטין את עצמו כהר סיני, כי רק אז שורה עליו השכינה הקדושה, והוא שומע את קול ה' הדובר אליו. לא כן אם אדם מתגאה ואינו מכיר את מיעוט ערכו והוא מלא ישות וגיאות – אין הקול הקדוש של האלוקות בוקע את חדרי לבבו. וזהו וידבר ה' אל משה – דיבור לשון קשה, כי לוקח זמן עד שזוכים להיות בבחינת הר סיני, ואחר כך, אחר "בהר סיני" אז הוא לאמר, אמירה רכה, שאפשר לדבר דיבורים קדושים במתיקות גדולה מאד. כי כל זמן שעביות האדם מכסה את האור של הנשמה שלו, אין דיבורי ה' יכולים להצטייר אצלו בבחינת אמירה.
מצוות במסירות נפש
וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר. רש"י הביא את התורת כהנים, מה ענין שמיטה אצל הר סיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה, פרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. ולכאורה, למה לא הדגיש זאת במצוה אחרת אלא במצות השמיטה, והדרא כעין קושיא לדוכתא. אלא שענין השמיטה הוא ענין מסירות נפש, שרואה שדהו בורה ושותק, וצריך להיות גבורי כח עושי דברו, והיא כלליות כל התורה, שכדי להגיע לקיום המצוות כראוי, צריך באמת לעשות מסירות נפש אמיתית, שיהיה מוכן לוותר על כל אשר לו כדי לעשות את רצון השם יתברך.
שלשה שלבים במצוות
או יאמר, בעבודת האדם יש שלש שלבים. יש את 'כללותיה' – לדעת באפן כללי שאני מקיים מצוה, כי זהו רצון העליון ית"ש, ויש את 'פרטותיה' – היאך מקיימים את המצווה על פי שולחן ערוך וכו', ויש את 'דקדוקיה', הדרך שעמה אני מתקרב להשם יתברך על ידי אותה המצוה, שמדקדק למצוא בה טעמים ואורות שמתחדשים לו, כי כל מצוה היא בשביל לקרב את האדם לבוראו.
האור האלוקי
דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם. אחר שיהיה ברור להם שהם בני ישראל, בני הקב"ה, על ידי שתדבר ותנהיג אותם בצורה כזו שיהיה ברור להם מעלתם ומקומם בעולם, על ידי זה תוכל "ואמרת אליהם", כי אי אפשר להחדיר בזולת את האור האלוקי, אלא כאשר יודע מקומו ומעלתו, ואת תפקידו הרם במערכת הבריאה.