יַעֲקֹב מִתְמוֹדֵד עִם הֶעְדֵּר וְהַסְתָּרָה
מתוך הספר 'פשוט עמוק' על התורה
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
חַכְמֵי הַסּוֹד וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, זִהוּ אֶת בְּאֵר שֶׁבַע כַּסְּפִירָה הַשְּׁבִיעִית, מִדַּת הַמַּלְכוּת, הַמְּאִירָה בְּאוֹר הָאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר מִשָּׁם מִתְנַתֵּק הַיַּעֲקֹב שֶׁבְּכָל דּוֹר, וְנוֹסֵעַ לוֹ אֶל אֵזוֹר שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין – הַשּׁוֹאֵב לְתוֹכוֹ חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם. מֻכָּר עַד אֵימָה!
בְּרַשִׁ"י בָּא לִידֵי בִּטּוּי הַהֶעְדֵּר הַגָּדוֹל שֶׁמּוֹתִיר אַחֲרָיו צַדִּיק כְּיַעֲקֹב, אֲשֶׁר בַּזְּמַן שֶׁהוּא בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ זִיוָהּ וַהֲדָרָהּ, כְּשֶׁיּוֹצֵא פּוֹנֶה כָּל הֶהָדָר הַזֶּה וּמִתְנַדֵּף לוֹ, לָכֵן בָּאָה הַיְּצִיאָה בְּהֶדְגֵּשׁ – 'וַיֵּצֵא' יַעֲקֹב, יַעֲקֹב עָשָׂה 'יְצִיאָה', וְעִמּוֹ כָּל הַכְּבוּדָה הָרוּחָנִית הַזֹּאת.
הָאִישׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה, מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ וְקַר, לְלֹא אַף אָדָם לְיָדוֹ, נִרְדָּף וּבוֹדֵד, עָזוּב וְעָלוּם, אֲבִי הָאֻמָּה הַיְּהוּדִית מוּל הֵד הַמִּדְבָּר הַמְאַיֵּם. כָּךְ הָיָה הַסִּפּוּר, עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא.
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. הַמִּלִּים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם דֵּי נְדִירוֹת בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, בָּאוֹת לְבַטֵּא הִתְגַּלּוּת עִילָאִית שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ, יַעֲקֹב הַיָּשֵׁן, עַל אַבְנֵי מִדְבָּר, הָאֲמוּרוֹת לְהָגֵן, לְפָחוֹת עַל רֹאשׁוֹ – מֵחַיּוֹת רָעוֹת, זוֹכֶה, דַּוְקָא שָׁם, בִּפְגִיעָתוֹ בַּמָּקוֹם בַּה' הַנִּצָּב עָלָיו.
זוֹ הִיא שִׂיא הַדְּבֵקוּת שֶׁיָּכוֹל יְלוּד אִשָּׁה לְהַשִּׂיג בְּעוֹלָם הַחֹמֶר.
כַּאֲשֶׁר נִבְחַן אֶת יַעֲקֹב הָעַכְשָׁוִי, לְעֻמַּת הָרִאשׁוֹן הַקַּדְמוֹן, נָבִין אֶת מוּסָר ה' הַנִּבָּט אֵלֵינוּ מִכָּל פָּסוּק וּפָסוּק, הַהִתְנַתְּקוּת מֵאוֹר הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה, יוֹצֵר מַצָּב שֶׁל חָלָל בַּנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית, הָאִישׁ נוֹסֵעַ לוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם – לָתוּר אַחֲרֵי הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר, אַחֲרֵי עוֹלָם הַתְּמוּרוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁרַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת (מִשְׁלֵי ה, ה).
'חָרָנָה', מַה זֶּה בִּכְלָל?
בְּיָמֵינוּ, חָרָנָה תּוֹפֵס כִּמְעַט אֶת כָּל מוֹחוֹ שֶׁל יְהוּדִי-יַעֲקֹב, כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְנַתֵּק מֵהַחֹשֶׁךְ שֶׁל חָרָן, הוּא שָׁם לְגַמְרֵי, קָשֶׁה לְבַד, קָשֶׁה לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם בּוֹ הָאֱלֹקוּת מִסְתַּתֶּרֶת, מַה עוֹשִׂים? אֵיךְ מִתְמוֹדְדִים? עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדֵנוּ, אוֹי! טַאטֶע!
וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, הִנֵּה הַמַּלְאָכִים הָעוֹלִים וְהַיּוֹרְדִים, הִנֵּה הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה, הָרִאשׁוֹנָה בְּמַעֲלָה, יַעֲקֹב רוֹאֶה אֶת מְשָׁרְתֵי אֵל עַל גַּבֵּי סֻלָּם קָדוֹשׁ שֶׁמַּקִּיף מְקוֹמוֹת רַבִּים בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה.
וַיִּיקֶץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, הִנֵּה בָּאָה הַהִתְעוֹרְרוּת הַגְּדוֹלָה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִישׁוֹן כָּךְ אֶת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים? אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהֵרָדֵם כְּשֶׁה' נִצָּב, מַמָּשׁ עָלָיו, הִנֵּה סָרוּ הַמַּסְתִּירִים, אֵין מַשֶּׁהוּ אַחֵר חוּץ מֵהָאֱלֹקוּת.
אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה לֹא בָּאָה לְסַפֵּר סִפּוּר כָּלְשֶׁהוּ, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין צְעָדָיו אֵלּוּ שֶׁל יַעֲקֹב 'בָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת', עוֹד סְעִיף בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת חַיִּים, כָּאן לָמַדְנוּ אֶת מַהֲלַךְ הַחִזּוּק הַנִּדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ בִּזְמַנֵּי חֹשֶׁךְ וְרִפְיוֹן, בְּמָקוֹם שֶׁהָאֲבָנִים בָּאוֹת בִּמְקוֹם כָּרִית נוֹחָה, בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵן מְרִיבוֹת: 'עָלַי יָנִיחַ צַדִּיק אֶת רֹאשׁוֹ', הַמַּאֲבָק הַצָּמוּד עַל הָרֹאשׁ, עַל הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ, עַל הַדֵּעוֹת וְעַל הַהַשְׁקָפוֹת.
כָּל יְהוּדִי הוּא נְצִיג הָאֱלֹקוּת בָּעוֹלָם, עַם נִבְחָר אֵינוֹ עִנְיַן לַעֲנוֹת בּוֹ בְּוִכּוּחִים עִם רְחוֹקֵי דַּעַת, הַמַּתְרִיסִים, וּמְטִיחִים בָּנוּ: – "גִּזְעָנִים, לִסְטִים אַתֶּם", הֵם יָבֹזּוּ לְכֶתֶר עֶלְיוֹן. וְאָנוּ נֵדַע, כִּי כָּאן מִתְרַחֶשֶׁת הִתְבַּטְּלוּת מֻחְלֶטֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם, וְלֹא הִתְנַשְּׂאוּת גַּשְׁמִית, אִישִׁית, מְגֹחֶכֶת מַשֶּׁהוּ, שֶׁהִיא בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר מֵהַבִּטּוּל.
הַיְּהוּדִי הַזֶּה יוֹצֵא מִבְּאֵר שֶׁבַע, כִּמְעַט בְּכָל יוֹם זֶה קוֹרֶה לוֹ, הַמָּקוֹם הָרַחֲמִי הַמְגוֹנֵן שֶׁל הַטִּבְעִיּוּת הַיְּהוּדִית, שֶׁבְּצֵל שַׁדַּי תִּתְלוֹנָן, בֵּין שְׁדֵי הָאֱמוּנָה תָלִין, תֵּכֶף הוּא עוֹבֵר זִירָה, מֵהַמָּקוֹם הַחַם וְהָעוֹטֵף אֶל אֶרֶץ מַרְחַקִּים, אֶל מִתְחַם הָאוֹיֵב, אֶל מְקוֹם הַחַיּוֹת וְהַלִּסְטִים, אֲשֶׁר שָׁם מִתְגַּבֵּר חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם.
הַהַבְטָחָה הָאֱלוֹקִית עוֹד מְהַדְהֶדֶת בְּלִבֹּותֵנוּ – הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהַבְחִין אֶת הַהוֹד שֶׁנֶּהֱפַךְ לְמַשְׁחִית, מֵרֶגַע הַיְּצִיאָה "הַחוּצָה" אֶל הַמֶּרְחָב הַצִּינִי הַלּוֹעֵג, יָכוֹל גַּם לִזְכֹּר אֶת נְקֻדַּת הַפְּתִיחָה הַמְּקֻדֶּשֶׁת, 'דַּע מֵאַיִן בָּאתָ', אֵינוֹ רַק מִטִּפָּה סְרוּחָה, גִּלּוּ צַדִּיקֵי הַחֲסִידוּת…
מֵאַיִן בָּאתָ? הַכַּוָּנָה לְהַזְכִּירְךָ, שֶׁאַתָּה נֶאֱצַלְתָּ מִמָּקוֹם עִלָּאִי וְנִשְׂגָּב שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, נְשָׁמָה יְהוּדִית אַתָּה, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם. חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ (סַנְהֶדְרִין צה, ב), אֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, הִנֵּה לָנוּ מַשְׁמָעוּת מְרַגֶּשֶׁת, כְּשֶׁהַפְּשָׁט וְהַדְּרָשׁ רוֹקְדִים יַחְדָּיו, הַפְּגִיעָה לְפִי פְּשׁוּטוֹ הִיא פְּגִישָׁה, יַעֲקֹב פָּגַשׁ בַּמָּקוֹם, כִּי קָפְצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ, אַךְ בְּמַשְׁמָעוּת פְּנִימִית וַעֲמֻקָּה, הִיא תְּפִלָּה, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲקֹב בְּשִׂיא דַּרְגָּתוֹ 'פּוֹגֵשׁ' הוּא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ מִיָּד אֶל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה, הָאִישׁ הַזֶּה דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, תַּחֲנוֹת חַיָּיו, אַף הֵן צִיּוּנֵי דֶּרֶךְ לְאוֹתָהּ דְּבֵקוּת נִבְדֶּלֶת וְנִשְׂגָּבָה.
יַעֲקֹב תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית (בְּרָכוֹת כו, ב), דַּוְקָא "כַּאֲשֶׁר יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב" (יִרְמְיָה ו, ד), כְּשֶׁהַיְּקוּם אִבֵּד מִזֹּהַר חַמָּתוֹ, הַכֹּל חָשׁוּךְ וְאָפֵל, אֵין אוֹר מִתְנוֹצֵץ, הָעַצְבוּת מִזְדַחֶלֶת אֶל הַלְּבָבוֹת, הַחֲרֵדִים עַל קִיּוּמָם הַנַּפְשִׁי וְהַפִיסִי, אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, תְּחוּשָׁה שֶׁל אָבְדַּן וְאֵין אוֹנִים מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל כָּל הַהֲוָיָה.
וְהִנֵּה בָּא יַעֲקֹב וּמַכְרִיז: תְּפִלָּה, רַבּוֹתַי! זֶה הַתִּקּוּן הָאֲמִתִּי לְכָל הַמַּשְׁבֵּרִים, תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא רְשׁוּת, אַךְ אֵין חוֹבָה גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה – זֶהוּ הָאוֹר בִּקְצֵה מִנְהֶרֶת הַחֹשֶׁךְ.
הַמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה עז, א) מַשְׁוֶה אֶת "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ" אֶל "וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ" (יְשַׁעְיָה ב, יא), הַהַשְׁוָאָה הַמַּפְעִימָה הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ, בְּקַטְנוּתֵנוּ לֹא הָיִינוּ מְעֵזִים לַעֲרֹךְ, נֶעֶרְכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מַה שֶּׁמְּלַמֵּד עַל אִישִׁיּוּתוֹ הַבִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ.
בְּדֶרֶךְ חִזּוּק אוּלַי נִתַּן לוֹמַר, כִּי הָעֲמִידָה הָאֵיתָנָה לְמוּל נִסְיוֹנוֹת וּמַהֲמוּרוֹת חַיִּים, יְכוֹלָה לָבוֹא רַק מִתּוֹךְ הַכָּרָה עֲמוּקָה בִּדְבַר הֱיוֹת ה' הַיָּחִיד הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם, וְהַהַשְׁוָאָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הֲמוֹן.