קְרִיאָה מְחֻדֶּשֶׁת בְּפָרָשַׁת עֲקֵדַת יִצְחָק
מתוך ספר 'פשוט עמוק' על התורה
כָּל יוֹם אֲנִי חוֹזֵר עַל הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ.
לֹא מְסֻגָּל לְוַתֵּר עֲלֵיהֶם, לֹא מַצְלִיחַ לְדַפְדֵּף לִפְסוּקֵי 'הוֹדוּ', וּלְדַלֵּג עַל פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה שֶׁבִּתְחִלַּת הַסִּדּוּר.
אִם הָיָה לִי זְמַן, הָיִיתִי נִשְׁאַר שָׁם… בִּפְסוּקֵי הַגְּבוּרָה הָאַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין דּוֹמֶה וְאֵין תּוֹאֵם לָהּ…
הַלְוַאי שֶׁהָיִיתִי נִשְׁאָב לְתוֹךְ הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת, לִהְיוֹת 'מֻנָּח' בָּעֲקֵדָה, הֲכִי הֲכִי עָמוֹק שֶׁאֶפְשָׁר, וְהַלְוַאי שֶׁאֶחְיֶה כָּךְ, עָקוּד וְקָשׁוּר אֶל זוֹכֵר עֲקֵדַת יִצְחָק.
דּוֹמַנִי, כִּי הַחַיִּים בְּצֵל הָעֲקֵדָה, הֵם יְסוֹד הַיַּהֲדוּת!
כִּמְעַט מִכָּל צַד שֶׁתִּסְתַּכְּלוּ עַל 'עֲקֵדַת יִצְחָק' זוֹ, תַּבְחִינוּ בִּנְתוּנִים עֲמוּקֵי-מַשְׁמָעוּת, שֶׁהַיַּהֲדוּת, זוֹ שֶׁלָּנוּ, הַיּוֹמְיוֹמִית – מַטִּיפָה לָהֶם.
וְקֹדֶם הָעֻבְדּוֹת.
הָעוֹקֵד – – –
הָיָה זֶה אַבְרָהָם שֶׁקִּדֵּשׁ מִלְחֶמֶת חָרְמָה נֶגֶד הַפֻּלְחָנִים הַמּוּזָרִים. הוּא זֶה שֶׁהֵרִים עַל נֵס אֶת דֶּגֶל הָעִיּוּן בַּמֻּשְׂכָּלוֹת הָאֱלוֹקִיּוֹת, לְגַיֵּס לֵב וּמֹחַ לִדְבֵקוּת ה', וְלִחְיוֹת חַיֵּי טֹהַר מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּיִחוּדוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם.
– "אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בְּקָרְבָּנוֹת אָדָם"! – הִטִּיף הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב.
– "הַקְרִיבוּ אֶת עַצְמְכֶם, אֶת רְצוֹנוֹתֵיכֶם, אֶת כָּל מַאֲוָיֵכֶם"! – אָמַר תָּמִיד.
אֶחָד הַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהֵרִימוּ אֶת הַנֵּס הַמִּתְנוֹסֵס שֶׁל חַיֵּי הָאֱמוּנָה, לָהֶם הִטִּיף 'אַב הֲמוֹן גּוֹיִים', הָיָה קִיּוּמוֹ שֶׁל בְּנוֹ יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד לוֹ, בְּדֶרֶךְ עַל-טִבְעִית, אַחַר יֵאוּשׁ, בְּגִיל מֵאָה. בְּנוֹ זֶה הָיָה לְמַמְשִׁיכוֹ, נְטִיעָה שֶׁל קַיָּמָא לַהֲפָצַת הָאֱמוּנָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּדוֹר הַהֶמְשֵׁךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כא, יב): "כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".
וְהִנֵּה יוֹם בָּהִיר אֶחָד, מִתְרַחֵשׁ אֵרוּעַ אֲשֶׁר יָכוֹל הָיָה לְמוֹטֵט אֶת בִּנְיָן הַשְׁפָּעָתוֹ הָרוּחָנִית לַחֲלוּטִין.
הָאִישׁ הַזָּקֵן קִבֵּל שֶׁדֶר שְׁמֵימִי בָּרוּר, עָלָיו לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנוֹ יִצְחָק לְעוֹלָה, וְהוּא אֵינוֹ מְהַסֵּס לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ – פְּשׁוּטָהּ כְּמַשְׁמָעָהּ.
אֵינוֹ מִתְוַכֵּחַ עִם הַמִּצְוָה, לֹא מְחַפֵּשׂ הֶסְבֵּרִים הַקְּשׁוּרִים בְּתוֹרַת הָעֹמֶק וְהַסּוֹד, אוּלַי דֶּרֶךְ מָשָׁל? שֶׁמָּא זֶהוּ רֶמֶז מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁעַל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְהִתְחַנֵּן עַל נֶפֶשׁ בְּנוֹ? לְפָחוֹת שֶׁיַּעֲלֶה זֹאת בְּדַעְתּוֹ… אַךְ כְּלוּם!
וִיתֵירָה עַל זֹאת, הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְיֻחָל (?), לְקִיּוּם הַמִּצְוָה, אוּלַי לְמָחֳרָת הַצִּוּוּי… וְאַבְרָהָם אֵינוֹ מַמְתִּין לְאוֹת נוֹסָף, אוּלַי יִתְרַחֵשׁ אֵיזֶה 'נֵס' שֶׁיִּגְרֹם לְ'בִטּוּל הַגְּזֵרָה'… הַהֵפֶךְ, בְּעֵינָיו, מַשְׁמָעוּת הָעֲקֵדָה הָיְתָה לֹא גְּזֵרָה נוֹרָאָה שֶׁל כִּלּוּי הֶמְשֵׁכִיּוּתוֹ… לֹא וָלֹא! אֶלָּא מַשְׁמָעוּת שֶׁל פְּרָס אֱלוֹקִי. לְדִידוֹ, הוּא זָכָה לַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַקַּיֶּמֶת בָּאֱנוֹשׁוּת, כַּאֲשֶׁר נֶאֶמְרוּ לוֹ הַמִּלִּים – (בְּרֵאשִׁית כב, ב): "וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה"!
בְּעַרְבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, נִשְׁכָּב אַבְרָהָם לִישׁוֹן בְּמִטָּתוֹ, בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, לֹא נְדוּדֵי שֵׁנָה הָיוּ מְנָת חֶלְקוֹ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה גּוֹרָלִי, הַהֵפֶךְ, חִיּוּךְ שְׂבַע רָצוֹן הָיָה חָתוּם עַל שְׂפָתָיו – הוּא הָיָה אָפוּף שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה!
"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר", הֲכִי מֻקְדָּם שֶׁאֶפְשָׁר, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ – – –
עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם 'כֹּחַ הַצִּיּוּר'.
– לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר? לָבֶטַח, אָנוּ לֹא הָיִינוּ עוֹצְמִים שְׁמוּרַת עַיִן בְּמֶשֶׁךְ אוֹתוֹ לַיְלָה…
וְכָךְ הִתְנַהֵג הָאִישׁ, אֲשֶׁר הִמְתִּין בְּמֶשֶׁךְ כְּמֵאָה שְׁנוֹת חַיִּים לַחֲבוֹק יֶלֶד מִשֶּׁלּוֹ בְּחֵיקוֹ, יוֹם יוֹם, שָׁבוּעַ שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ, שָׁנָה שָׁנָה, עָשׂוֹר אַחַר עָשׂוֹר… עַד שֶׁבְּגִיל מֵאָה (! ) זָכָה לְבֶן שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹ וַחֲלַל עוֹלָמוֹ, בִּצְחוֹק וְשִׂמְחָה – – –
הוּא הוֹלֵךְ לִישׁוֹן רָגוּעַ כְּדֵי לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר בְּשִׂמְחַת מִצְוַת-שְׁחִיטָתוֹ. זוֹ דְּמוּת 'הָעוֹקֵד'.
וְהַנֶּעֱקָד – – –
יִצְחָק אָבִינוּ, לְעֻמַּת אָבִיו, לֹא קִבֵּל שׁוּם מֶסֶר מִן הַשָּׁמַיִם, כְּלוּם, שְׁלוֹשִׁים וְשִׁבְעָה שְׁנוֹתָיו עָבְרוּ עָלָיו בַּנְּעִימִים, לְלֹא שׁוּם רֶמֶז עַל הַמִּתְרַחֵשׁ לִהְיוֹת.
כָּכָה בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, הוּא שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, עַל מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ מִמֶּנּוּ, "אָנוּ הוֹלְכִים לְהַקְרִיב קָרְבָּן לֹא יָדוּעַ", לָחַשׁ לוֹ אָבִיו הַנֶּעֱרָץ, ה' אָמַר לִי לְהַעֲלוֹת 'אוֹתְךָ' לְעוֹלָה… מִיָּד "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו".
לֹא סִפְּרוּ לָנוּ עַל שׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן בֵּין יִצְחָק לְאָבִיו, אֵיזֶה וִכּוּחַ, בַּקָּשַׁת אוֹת, כְּלוּם! יִצְחָק, הַקָּרְבָּן בְּעַצְמוֹ, הִתְנַדֵּב בִּמְלֹא שִׂמְחָתוֹ לְהִשָּׁחֵט עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
'יַחְדָּיו' – הַנֶּעֱקַד זֵהֶה בִּמְנִיעָיו לָעוֹקֵד, אֵין בֵּינֵיהֶם חִלּוּק רָצוֹן, הָרָצוֹן הַטִּבְעִי לִחְיוֹת, מְעֻגָּן הָיָה בְּרָצוֹן ה', וְאִם רָצוֹן הַשֵּׁם בַּחַיִּים בְּזִירַת עוֹלָם אַחֵר, אֲנִי שָׁם!
זֶהוּ 'הַנֶּעֱקַד'!
וְזוֹ הִיא עֲקֵדַת יִצְחָק!
כָּךְ מְסַפֵּר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ אוֹדוֹת הִתְרַחֲשׁוּת הָעֲקֵדָה, וְשֶׁעַל כֵּן מְכֻנָּה הִיא עֲקֵדַת 'יִצְחָק'… בְּמִלִּים הַנִּרְאוֹת פְּשׁוּטוֹת, מֵבִיא אוֹתָנוּ הַזֹּהַר לַחֲזוֹת בַּמַּעֲמָד הַמַּרְטִיט וְהַמְּיֻחָד הַזֶּה, בּוֹ אוֹמֵר הַבֵּן הַצָּעִיר וְאֵיתָן הַכֹּחַ לְאָבִיו הַשָּׂב וְלֵאֶה-הַשָּׁנִים:
אָב יָקָר! הֲלֹא פּוֹחֵד אֲנִי שֶׁבְּרֶגַע הָעֲקֵדָה אָזִיז אֶת גּוּפִי, וּשְׁחִיטָתְךָ לֹא תַעֲלֶה יָפֶה וְאֶפְסֹל אֶת הַקָּרְבָּן, עַל כֵּן "עֲקוֹד נָא אֶת יָדִי וְאֶת רַגְלִי", לְמַעַן אֲקַיֵּם אֶת דְּבַר הָאֵ'ל בִּשְׁלֵמוּת.
מַדְהִים!
בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה:
קְשֹׁר אוֹתִי!
זֶהוּ.
מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי, הִתְרַגַשְׁתִּי לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹל בַּעַל-הַקּוֹרֵא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּקְרִיאַת הַיּוֹם, בִּנְעִימָה הַמְּיֻחֶדֶת וְהַנּוּגָהּ, אֶת מַעֲשֵׂה הָעֲקֵדָה… אוֹתוֹ אָנוּ נִדְרָשִׁים לִקְרֹא יוֹם יוֹם, חוֹל, שַׁבָּת וּמוֹעֵד.
הַלְוַאי וְנָבִין, כִּי אִם אֶת דְּמוּתָם הַבִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת שֶׁל הָעוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד אֵין מַדָעֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי הָרָגִיל יָכוֹל לְהָכִיל. אַךְ אֶת הָעֲקֵדָה, כֵּן!
כְּלוֹמַר, הִיא צַו חַיֵּינוּ.
עַל יָדֵינוּ, מַמְשִׁיכֵי מוֹרֶשֶׁת אַבְרָהָם וְיִצְחָק, נִפְתְּרָה הַתַּעֲלוּמָה שֶׁאַבְרָהָם לֹא הִרְהֵר בָּהּ כְּלָל, אֵיךְ יִתְקַיֵּם 'כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע' לְצַד 'וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה'? אֵיךְ?
הַתְּשׁוּבָה הִיא אֲנַחְנוּ.
אֲנַחְנוּ, זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק, הַשָּׁבִים וְחוֹזְרִים יוֹם יוֹם עַל פַּרְשִׁיַּת הָעֲקֵדָה הַנּוֹרָאָה הַזּוֹ, נִקְרָאִים לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁכָּאֵלּוּ.
חַיֵּי הַקְרָבָה וְקָרְבָּן…
חַיִּים מְלֵאִים וִתּוּרִים וְהַבְלָגוֹת, אָנוּ נִדְרָשִׁים לִחְיוֹת חַיִּים מְעֻגָּנִים בְּרָצוֹן חַי הַחַיִּים – – –
אָנוּ הָעֲקֵדָה.