סימן י

כְּלָל גָּדוֹל מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה הִשְׁתַּוּוּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה אוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר, שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדוֹת הַדְּבֵקוּת אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ, שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

*

כְּלָל גָּדוֹל, הִשְׁתַּוּוּת – זֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁכּוֹלֵל הַרְבֵּה פְּרָטִים, וְרֶמֶז לָזֶה קְצָת, שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ הִתְחִיל הַשֻּׁלְחָן־עָרוּךְ אֶת סִפְרוֹ, לְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה כּוֹלֵל אֶת כָּל הַיַּהֲדוּת. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ, אִם יְשַׁבְּחוּהוּ בְּנֵי־אָדָם אוֹ יְגַנּוּהוּ – וּכְמוֹ שֶׁאִם מְשַׁבְּחִים אֶת הָאָדָם – לִבּוֹ רָחָב מִסִּפּוּק וְשִׂמְחָה, אוֹ עַל־כָּל־פָּנִים אֵינוֹ מִתְעַצֵּב, כָּךְ בְּדִיּוּק יַרְגִּישׁ כַּאֲשֶׁר יְגַנּוּ אוֹתוֹ. וְגַם אִם זָכָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מִן הַגְּנוּת, עֲדַיִן אֵינוֹ בְּמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת, עַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ שׁוּם הִתְפַּעֲלוּת כַּאֲשֶׁר מְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ – הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד – כִּי בָּזֶה מַרְאֶה לָדַעַת, שֶׁאֵין עִנְיְנֵי הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁפִּיעִים עָלָיו וְהוּא נִתֵּק אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת [הַחוֹסֶמֶת אוֹתוֹ] אֲלֵיהֶם וְאֶל דַּעְתָּם. וְכֵן יִהְיֶה שָׁוֶה אֶצְלוֹ אִם יַחְזִיקוּהוּ – יַחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ, לְחֶסְרוֹן יְדִיעָה – שֶׁחֲסֵרוֹת לוֹ יְדִיעוֹת בְּתוֹרָה, אוֹ  לְהֵפֶךְ שֶׁיַּחְשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְיוֹדֵעַ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי אַחַת הִיא לוֹ, וּמוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (אוֹת תְּשׁוּבָה סִימָן עז): 'בָּזֶה יוֹדֵעַ הָאָדָם, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא רוֹצֶה לַעֲבוֹד, כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בְּפִרְסוּמוֹ', אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מִזֶּה – הוּא הוּא הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי, שֶׁלּוֹמֵד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְשֵׁם אֵל־עֶלְיוֹן וְלֹא לְשֵׁם הִתְפָּאֲרוּת, וְהַסִּימָן מָסוּר בְּיָדוֹ, אִם מַמָּשׁ לֹא אִכְפַּת לוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ צַעַר בְּלִבּוֹ עַל כָּךְ – הֲרֵי זֶה סִימָן בָּרוּר וּמֻבְהָק שֶׁלּוֹמֵד אֶת תּוֹרָתוֹ לְשֵׁם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאִם נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת זֶה – עֲדַיִן צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר בֶּאֱמֶת וּבִפְנִימִיּוּת. וְדָבָר הַגּוֹרֵם לָזֶה – לְמִדַּת הַהִשְׁתַּוּוּת הַנַּ"ל, הוּא הַדְּבֵקוּת בְּהַבּוֹרֵא תָּדִיר – וְאַגַּב אוֹרְחָא קָא מַשְׁמַע לָן, אֵיזֶה דֶּרֶךְ יִשְׁכֹּן אוֹר הַדְּבֵקוּת, כִּי רַבִּים טוֹעִים בַּדָּבָר, לַחֲשֹׁב, שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם – הֵם דְּבֵקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית – הִיא דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָדָם דָּבוּק בְּחַיָּיו – שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק רֶגַע מֵחִיּוּתוֹ כְּלָל, וְהַחַיִּים טוֹרְדִים אוֹתוֹ, שֶׁדּוֹאֵג בְּכָל רֶגַע לְחִיּוּתוֹ וּלְנוֹחוּתוֹ וְכוּ', כְּמוֹ כֵּן 'וְיוֹתֵר מִכֵּן' צָרִיךְ שֶׁהַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ תַּטְרִיד אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עָסוּק בָּהּ לְגַמְרֵי רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, וְכָל מוֹחוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ יְשׁוֹטְטוּ בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא, וְיַחְשֹׁב תָּמִיד אֵיךְ שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְיִתְגַּעְגֵּעַ וְיִכְסֹף מְאֹד אֵיךְ יִזְכֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְגַם זֶה סִימָן מֻבְהָק לֵידַע אִם הוּא 'בֶּאֱמֶת' דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם הַטְּרָדוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת עֲדַיִן יְכוֹלוֹת לְהַפְסִיק אוֹתוֹ מִטִּרְדַּת הַדְּבֵקוּת, זֶהוּ סִימָן שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לְגַמְרֵי בּוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁמֵּחֲמַת טִרְדּוֹת הַדְּבֵקוּת – שֶׁהוּא כָּל הַזְּמַן עָסוּק בְּעֵצוֹת וּדְרָכִים לִדְבֵקוּת, וּבְעֶצֶם הַדְּבֵקוּת וְכוּ', וּמִפְּנֵי עִסּוּקוֹ זֶה, אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲשֹׁב בִּדְבָרִים אֵלּוּ – מִי שֶׁחוֹשֵׁב תָּמִיד בָּעֶלְיוֹנִים – אֵין מַחְשַׁבְתּוֹ פְּנוּיָה לַחֲשֹׁב אִם אֲנָשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם אוֹחֲזִים מִמֶּנּוּ אוֹ לָאו, וְלֹא רַק מֵחֲמַת עֲנָוָה, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ זְמַן לְהִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת כָּאֵלּוּ, כְּמוֹ עֶבֶד הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּרֹב הָאַחֲרָיוּת שֶׁעָלָיו, כָּל עִנְיְנֵי הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הָעוֹלָם אֵינָם תּוֹפְסִים אֶצְלוֹ מָקוֹם – שֶׁטָּרוּד תָּמִיד לְדַבֵּק עַצְמוֹ לְמַעְלָה, בּוֹ יִתְבָּרַךְ – וְעִנְיָן הַטִּרְדָּה הַלָּז, צָרִיךְ לְהָבִין, כִּי בֶּאֱמֶת הַנְּשָׁמָה דְּבוּקָה מֵעַצְמָהּ וּבְטֵלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁמֵּחֲמַת מִקְרֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו הוּא נִמְשָׁךְ לְהִפָּרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן טִבְעִי, וְעָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת אֶל הַחִיּוּת הָרוּחָנִית, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל פַּעַם יֵשׁ נִסְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים וּמְחֻדָּשִׁים שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ מִקֹּדֶם, כִּי אֵין לָנוּחַ אַף רֶגַע אֶחָד מִן הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, נֶגֶד מִי שֶׁקָּם עָלָיו לְהַפְרִידוֹ מִן הַדְּבֵקוּת, וַאֲזַי יִשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ מִמֵּילָא: "וְכִי בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה זוֹ, יֵשׁ לִי בִּכְלָל אֶת הַזְּמַן לְבָרֵר, מִי אוֹחֵז מִמֶּנִּי, אוֹ מִי יוֹדֵעַ מִגַּדְלוּת תּוֹרָתִי"?, אֶתְמְהָה! הֲלוֹא אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּק אֶת עַצְמִי לְגַמְרֵי לְמַעְלָה! [וְאוֹדוֹת הַשַּׁיָּכוּת שֶׁל הַדְּבֵקוּת לַעֲנָוָה, רְאֵה מַה שֶּׁאִיתָא בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'מְאוֹר עֵינַיִם' (פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה): 'אֵין אָדָם יָכוֹל לָבוֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ לְדַבֵּר אֶת עַצְמוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ־הוּא וּבָרוּךְ־שְׁמוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כִּי אִם עַל יְדֵי עֲנָוָה, וְאָז "אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", וְנַעֲשֶׂה לְבָבוֹ מִשְׁכָּן לְהַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, וְאָז אֵין חִסָּרוֹן בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אָז שָׁלֵם בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת'].