סימן יז

לֹא לְהָנִיחַ שׁוּם יוֹם בְּלֹא מִצְוָה, הֵן מִצְוָה קַלָּה אוֹ חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (אבות ב, א) הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, זָהִיר לָשׁוֹן "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ" כוּ' (דניאל יב, ג), דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה תָּאִיר וְתַזְהִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, כִּי רַחֲמָנָא לִיבָּא בָּעֵי (סנהדרין קו, ב). וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי אָז יֵדַע שֶׁעָשָׂה פְּעֻלָּה בְּיוֹם זֶה, שֶׁבָּרָא מַלְאָךְ אֶחָד, "וְאִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד" וְגוֹ' (איוב לג, כג). וְסִימָנָךְ: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קהלת ח, ה), הַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דָּבָר זֶה, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ מֵהַבֹּקֶר עַד עָרֶב אוּלַי יִזְדַּמֵּן לוֹ מִצְוָה, וְזֶהוּ שׁוֹמֵר, מִלָּשׁוֹן "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז, יא), אֲזַי הַסְּגֻלָּה שֶׁלֹּא יֵדַע דָּבָר רָע, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קֶרִי הַנִּקְרָא רַע, חַס וְשָׁלוֹם. וְסִימָנָךְ "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" (תהלים נב, ג), הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לָאֵל יִתְבָּרַךְ.

*

[כְּבָר נִזְכָּר דָּבָר זֶה בְּרֵישׁ דְּבָרָיו, אַךְ תּוֹרָה הִיא, וְנִלְמְדֶנָּה שׁוּב]. צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה, וְהִיא מַתָּנָה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל יוֹם מַמְתִּין שֶׁנֶּפֶשׁ הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי תִּתֵּן לוֹ מָזוֹן וּתְחַיֶּה אוֹתוֹ עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי בַּיּוֹם הַזֶּה, וְהַטּוֹב הַזֶּה הוּא עֲשִׂיַּת וְקִיּוּם רְצוֹן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה בְחַיָּיו, בִּבְחִינַת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ", וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֹא לְהָנִיחַ – שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר עָלָיו שׁוּם יוֹם בְּלֹא מִצְוָה – שֶׁבְּכָל יוֹם יִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה בְּתַכְלִית הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחִיּוּת, כִּי הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בַּמִּצְוָה – הִיא הַחִיּוּת שֶׁל הַיּוֹם הַזֶּה, וַהֲרֵי כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּכָל יוֹם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס חִיּוּת נַפְשִׁית בְּמִצְווֹת, וּלְקַיְּמָן מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּכָל מִצְוָה שֶׁהִיא, הֵן מִצְוָה שֶׁאֲנָשִׁים מַחְשִׁיבִים אוֹתָהּ לְמִצְוָה קַלָּה אוֹ מִצְוָה שֶׁאֲנָשִׁים מוֹדִים בָּהּ שֶׁהִיא חֲמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ב, א): 'הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה' – וּפֵרוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט, לִהְיוֹת נִזְהָר לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁהִיא, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל חֻמְרָתָהּ וְקוּלָתָהּ, אַךְ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ מְפָרֵשׁ, שֶׁהַמְּדֻבָּר גַּם בְּמִי שֶׁמְּדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת כָּרָאוּי, וְנִזְהַר לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, אַךְ עֲדַיִן צָרִיךְ לִהְיוֹת זָהִיר, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן זֹהַר וְאוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל יב, ג): "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" כוּ' – עִנְיַן הֶאָרָה וּזְרִיחָה (מְצוּדוֹת צִיּוֹן), דְּהַיְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמָה תָּאִיר וְתַזְהִיר מִמִּצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה – וְזֶה מַה שֶּׁמַּזְהִיר בְּרֵישׁ דְּבָרָיו, שֶׁלֹּא יָנִיחַ יוֹם מִלְּקַיֵּם בּוֹ מִצְוָה, הַיְנוּ מִלְּהָאִיר עַל נִשְׁמָתוֹ אֶת אוֹר וְזֹהַר הַמִּצְוָה, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּאֹפֶן יָבֵשׁ לְגַמְרֵי, וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, לְמִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק וּבוֹעֵר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּהִתְלַהֲבוּת רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָהּ, כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְכָךְ מַכְנִיס אוֹר גָּדוֹל בְּנִשְׁמָתוֹ, וּמִמֵּילָא מֵאִיר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לָנֶצַח. כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין קו ע"א): 'רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי' – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא כְּשֶׁמְּשַׁעְבְּדִים אֶת הַלֵּב לִמְצַוֶּה הַמִּצְוָה, וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד – לִחְיוֹת אֶת הַיָּמִים בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, כִּי אָז יֵדַע שֶׁעָשָׂה פְּעֻלָּה בַּיּוֹם זֶה – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם שֶׁיִּבְרָא בְּרִיּוֹת כְּמוֹתוֹ, בְּסוֹד (תְּהִלִּים פב, ו): "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם", שֶׁמֵּרֹב הַהִתְכַּלְלוּת הַמֻּחְלֶטֶת שֶׁל הָאָדָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא זוֹכֶה לִבְרֹא בְּרִיאָה בָּעוֹלָם, וְזֶה שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע, שֶׁבָּרָא מַלְאָךְ אֶחָד – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת (ד, יא): 'הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד', וּפֵרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא: כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְוָה נִבְרָא מַלְאָךְ וְהוּא מֵלִיץ יֹשֶׁר בַּעֲדוֹ, וְכָתוּב (אִיּוֹב לג, כג): "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ". מֵבִיא רְאָיָה בָּזֶה, שֶׁהַמַּלְאָךְ מֵלִיץ טוֹב עַל הָאָדָם, וְהַמַּלְאָךְ הַזֶּה נִבְרָא מֵהַמִּצְוָה שֶׁל הָאָדָם, וְסִימָנְךָ: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קֹהֶלֶת ח, ה) – מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַמִּצְווֹת, מִסְּתָמָא עָסוּק הוּא בְּמִצְווֹת, וְלֹא מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר רַע, הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ דָּבָר זֶה – לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹת, בְּמַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְכֵיצַד יְקַיֵּם הַמִּצְוָה? וְאֵיךְ יְקַיֵּם אוֹתָהּ? וּבְאֵיזֶה אֹפֶן וְכוּ'?, וְהוּא מָלֵא חִיּוּת, שִׂמְחָה וְנַחַת מִזֶּה, שֶׁהוּא בִּכְלָל מַאֲמִין וְדָבֵק בְּמִצְווֹת ה', וְרוֹצֶה לְקַיְּמָן וְכוּ', אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ מֵהַבֹּקֶר עַד עֶרֶב, אוּלַי יִזְדַּמֵּן לוֹ מִצְוָה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא רַק שֶׁבְּרֶגַע שֶׁצָּרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ, הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וּמַמְשִׁיךְ לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּמוֹ חַיָּל הַנִּצָּב דָּרוּךְ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לִקְרַאת הַמְּשִׂימָה הַחֲשׁוּבָה [וְהַנְּחוּצָה לְחַיָּיו מַמָּשׁ] הָעוֹמֶדֶת לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָבוֹא לְיָדוֹ דָּבָר מִצְוָה וִיקַיְמֶנָּה. וְזֶהוּ "שׁוֹמֵר" – זֶה שֶׁאָמַר "שׁוֹמֵר מִצְוָה", אֵינוֹ רַק מִלְּשׁוֹן 'שְׁמִירָה', לִשְׁמֹר עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה בִּפְשִׁיטוּת, אֶלָּא הוּא מִלְּשׁוֹן חִכּוּי וְצִפִּיָּה, מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בְּרֵאשִׁית לז, יא), אֲזַי הַסְּגֻלָּה – מִי שֶׁזּוֹכֶה לְחַכּוֹת לִקְרַאת הַמִּצְוָה, וּמְצַפֶּה לְקַיֵּם אוֹתָהּ כָּרָאוּי וְכוּ', יֵשׁ בַּדָּבָר זֶה סְגֻלָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה, שֶׁזֶּה מְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ – שֶׁלֹּא יֵדַע דָּבָר רַע – שֶׁזֶּהוּ סִיּוּם הַפָּסוּק, וְהַבֵּאוּר בָּזֶה – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי קֶרִי הַנִּקְרָא רַע, חַס וְשָׁלוֹם – כִּי הַמִּצְוָה הִיא סוֹד דְּבֵקוּת הָאָדָם עִם קוֹנוֹ, כִּי מ"צ בְּאַ"תְּ בַּ"שׁ הוּא י"ה, וְנִמְצָא שֶׁהַמִּצְוָה הִיא סוֹד שֵׁם הֲוָיָ"ה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, הַיְנוּ הִתְכַּלְלוּת וּדְבֵקוּת עֲצוּמָה בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וּמִדַּת הַיְּסוֹד דִּקְדֻשָּׁה נִקְרֵאת בְּפִי הַמְּקֻבָּלִים – מִדַּת הַהִתְקַשְּׁרוּת, שֶׁאָדָם מְקֻשָּׁר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בְּפֹעַל מַמָּשׁ, עַד שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מְנוּחָה וְשִׂמְחָה בָּעוֹלָם זוּלַת הַהִתְקַשְּׁרוּת הַלָּז, וְאָז הוּא זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת קְדֻשַּׁת הַבְּרִית, בִּהְיוֹתוֹ 'מְקֻשָּׁר' תָּמִיד, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף כְּשֶׁמֵּסִיחַ דַּעְתּוֹ, כְּבָר נִפְרַם הַקֶּשֶׁר, וְהוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא־לִיצְלָן, אֲבָל אִם הוּא זוֹכֶה לִשְׁמֹר וּלְחַכּוֹת לְמִצְווֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, [מָתַי יָבוֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנָּה בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה אֵין קֵץ אֲשֶׁר בָּחַר בִּי ה' לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מִי יִדְמֶה וּמִי יִשְׁוֶה לְמִי שֶׁמּוֹצֵא אוֹצָר נַפְשִׁי כָּזֶה בְּתוֹכְכֵי פְּנִימִיּוּתוֹ, שֶׁהוּא הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת], הֲרֵי שֶׁהוּא מְסֻבָּב בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהִנֵּה צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה עוֹשֶׂה אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ – מוֹסִיף כֹּחַ בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, בְּסוֹד "תְּנוּ עֹז לֵאלֹקִים" (תְּהִלִּים סח, לה), וְזֶה שֶׁאוֹמֵר לְהַלָּן, שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, וְסִימָנְךָ: "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם" (תְּהִלִּים נב, ג) [לְפִי פְּשׁוּטוֹ (עַיֵּן בַּמְּצוּדוֹת): 'חֶסֶד אֵל הוּא בְּכָל עֵת וְיִמָּצְאוּ לִי מְרַחֲמִים']. וּמְפָרֵשׁ עַל פִּי פְּנִימִיּוּת, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם – שֶׁמְּקַבֵּל הָאָדָם לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, צָרִיךְ 'הָאָדָם' לַעֲשׂוֹת חֶסֶד – בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת לָאֵל יִתְבָּרַךְ – וְאַף כִּי לֹא בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר – מִכְלָלָא אִתְּמַר, שֶׁהָעִקָּר הוּא עֲשִׂיַּת חֶסֶד עִם הַזּוּלַת, כִּי כְּשֶׁעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים לִבְרוּאֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹחֲזִים בְּמִדָּתוֹ, וּכְאִלּוּ, כִּבְיָכוֹל, עוֹשִׂים חֶסֶד עִמּוֹ, וְיָדוּעַ, כִּי סְתָם 'מִצְוָה' בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל [וּבִפְרָט בַּיְּרוּשַׁלְמִי] הִיא מִצְוַת צְדָקָה, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.