הרצון החזק שלנו ליצור אווירה שבתית רצינית, עלול להיות הפרדוקס הגדול שמחסל מראש את האפשרות להעביר את הנעימות של השבת לדור הבא. מדוע?
התגובות הנזעמות שלנו על התנהגותם של הילדים, שמקורן ללא ספק ברצון טוב – שגויות לחלוטין! דווקא השבת, יכולה להעביר מסר שונה לילדים, שההורים, שכה עסוקים, ולפעמים גם כועסים – מתנהגים באורח מנוגד למדי למה שהם מכירים… האיפוק שתגלו, הסלחנות הדי גורפת, תגרום להם להרים גבה, ומכח אותה הפתעה – להפנים כי השבת היא 'משהו אחר'.
הדחיפות שלנו להוכיח ולחנך דווקא כעת, ליד שולחן השבת, באה על חשבון התפקיד המיוחד שלנו בשולחן שבת. משום שאחרי הכל, מי יכול להתענג וליהנות לאחר שננזף? אז אם החלטתם ששולחן שבת אמור להיות חוויה משפחתית, רוחנית ואיכותית. הניחו כעת לתפקיד ההורה של יום חול, והמירוהו ב"אבא של שבת"…
קשה לומר להורים – אל תכעסו, אל תוכיחו, אל תנזפו… "בוא אלי לשולחן שבת ותבין" – יגידו. אך דווקא כאן טמונה הטעות. המוכרחות שלנו לגעור נוצרת דווקא מתוך האווירה שיצרנו… זוכרים את ליל הסדר? לא קל לכם יותר אז? האווירה המרוממת תורמת למסובים הצעירים רוח אחרת, נינוחה ומתחברת.
האווירה הזאת היא הרקע לשולחן שבת מרומם. אם המסובים, במקרה זה הם הילדים שלכם, מכירים בכם מין נינוחות לא מוכרת, אחרת, מחוייכת ומפויסת – הם חשים בה, ונשאבים גם הם לתוכה. הילד שלא ויתר לאחיו, וגרם לכעס הגדול הזה, לא יכול לעשות זאת עוד, כאשר יום הויתורים הגדול הגיע, כשהאבא ויתר כבר כמה פעמים על גערות שגרתיות, ופניו קורנות למרות הרעש, המהומה ושבירת הכלים.
ככל שההפתעה תהיה מרשימה ביותר, כך היא תגרום לילדים להדבק באווירה הקדושה והנינוחה. יתירה מזאת, הרווח הגדול הוא, שהילדים לומדים להכיר בנו, ההורים, חלק נוסף, שאנו מאד רוצים שיכירו: אנחנו באמת יכולים להיות נחמדים, איננו כה עסוקים וזועפים כפי שאולי הם רגילים לראות אותנו…
התהליך הזה הוא מעגל קסמים שחג ונע סביב עצמו. ההורים מתאמצים ליצור אווירה שבתית, המאמץ קצת מלחיץ את הזאטוטים, הם מגיבים כמו שלחוצים מגיבים, ואז אנחנו מגיבים באי שביעות רצון 'בולטת'. יש להניח שגם הילד המפריע לא יוצא מרוצה מכדור השלג המתגלגל במדרון.
אולי אפשר אחרת?
ייתכן שאם המעגל הזה היה מתרחש בכיוון שונה, הייתם מגלים שהייה מרתקת בחברת הצאצאים התובעניים שלכם. המעגל יכול להתחיל ממקום נינוח, בו אתם רגועים ולא מתאמצים ליצור כלום, אלא זורמים בנחת עם האווירה. אתם סלחניים יותר, אתם רואים את הכל באור שקט ורך, אור של שבת… יש להניח, שבאווירה כזאת, הילדים לא יהיו כעוסים יתר על המידה, אתם פתאום תראו אותם קורנים ויפים, אתם תגיבו בהנאה ובמחמאה של אמת, והילדים? יזכרו את השבתות הללו לעולם.
הכלל הזה תקף בכל פינה בחינוך, אדם לחוץ אינו יכול לחנך! מי שחייב להוכיח מושלמות כלשהי, ינוע במהירות אל ההיפך ממנה. היכולת לפעול והשפיע על הבית, מתחילה בנינוחות שיש בה שלווה והשלמה.