לכבוד ירמי היקר
שלום רב
אתה שואל שאלת השאלות של כל עובדי השם מאז ומעולם, נראה לי שעצם השאלה שלך, היא סוג של שינוי מבורך בתפיסה, ואכן, זו המחשבה הנכונה הראשונה שצריך לפתח במודעות ביחס לתפלה אל מלך מלכי המלכים הקב"ה. המחשבה הנכונה השניה, אמורה להיות, שאתה וכל אחד, יכולים גם יכולים לזכות להתפלל כראוי, אם כי הדבר דורש המון תירגול ומאמץ.
המחשבות שלנו נודדות, אנו עסוקים מאד, טרודים למעלה ראש, והנה מצווים עלינו להתפלל, לומר טקסט יום יומי שגרתי, החוזר על עצמו ושגור בפינו, מטבע הדברים, שאם לא נעשה משהו מהותי – לא יקרה כלום, השפתיים תאמרנה במהירות את הדברים, וחסל סדר תפילה.
הלב הטהור שלך מבין לעומק, שיש לתפילה משמעות אחרת. ואכן לא סתם צריך להשקיע בתפילה, אלא ביגיעות גדולות עד אין שיעור, אם אתה באמת רוצה, שב לפני התפילה ותתבונן זמן כלשהו על התפילה שאתה מתכונן לומר, שב ותרכז את המחשבה ואת החושים, בבחינת "דע לפני מי אתה עומד"… קודם כל דע. אחר כך תתחיל להתרגל, לפחות בתחילה מעט, זמן מה ביום לרכז את החושים, להתאמץ לחשוב מחשבות ללא הפרעות, במה שאתה בוחר, איזו נקודה בגדלות הבורא ובאמיתת מציאותו יתברך וכו', כך המוח שלך יתרגל להשתלט על המחשבות הטורדות.
בתפילה עצמה, עשה לעצמך הרגל, לפחות בתקופה ראשונית של תרגול ולמידה, להתפלל לאט לאט, לומר כל מילה בהטעמה ובכונה גדולה, בחר לך קטע אחד, שאותו אתה מתעתד לומר כולו בכוונת הלב, להבין לעצמך פירוש המלות ולחשוב עליהן, לא לומר במרוצה אלא לעצור אחר כל שתי מלים, עצירת מה, ולהמשיך, ואם נכנסת מחשבה זרה – להמתין ולהוציא אותה ממחשבתך, ואז להמשיך, ולא לתת לתפילה להיות תחת מטר המחשבות, אלא שכל מילה שאתה מוציא מהפה – תהיה עם מחשבה, בהתחלה תעשה זאת על חלקים מהתפלה, אחר כך תגייס עוד ועוד חלקים, עד שתזכה להתפלל כראוי, ותדע, שכשמתפללים טוב – נהנים מזה מאד מאד, ומקבלים את ההתלהבות והתשוקה אל השם יתברך באמת, כי אין עוד נועם, עריבות, ידידות נעימות יותר מהתפלה כשהיא כראוי, באריכות, במתינות ובחשק נפלא של השתוקקות להשם יתברך.
עם זאת תדע, שלבך אשר רוצה את התפילה באמת, הוא לב טהור, שמור עליו, הקשב לו כי הוא מנחה אותך בדרך האמת, כי אכן אי אפשר להשוות בכלל מי שמכוון בתפילה או שלא, ותפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה.
וראה מה שכתוב בספר הקדוש 'שיחות הר"ן' (סימן קכא): פעם אחד הוכיח אותנו להתפלל בכונה ובכחות כמבאר בספריו , הרבה שצריכין להכריח עצמו מאד לתפלה ולהתפלל בכל כחו. ואמר: שתפלה שלכם בכח הוא כמו שמשכתי אני את החבל עם האנקיר כשהייתי על הספינה. הינו בהיותו על הספינה היה פעם אחד בשעת הדחק שהיו מכריחים את כל אנשי הספינה שימשכו בכל כחם את החבל הנ"ל והייתי מושך בכל כחי החבל אבל באמת לא הכנסתי שום כח, רק היה לפנים. כי הוכרחתי להראות לפניהם כאלו אני מושך בכל כחי. כך הוא התפלה שלכם בכח ובכונה. כלומר שעדין אין אנו מכניסין כל כחנו באמת לתוך התפלה. עיין שם.
והעיקר לקשר המחשבה אל הדיבור, שזה נקרא תפילה בכח, להכניס כל כוח כוונתו בתפילה.
המאחל לך תפילות מרוממות ומאירות את הנפש
אשריך
שלמה ברוך