שלום רב
ראובן יקירי
הנה גודל מעלת הטבילה במקוה כאשר נטמא אפילו בהיתר, והיא גזירת עזרא הסופר, וטבילה זו נקראת "טבילת עזרא", וגודל זכותו של מי שאינו מבטל טבילה זו לעולם, ובפרט בשבת בבוקר, וגם כשאין צריך טבילה – מנהג חסידים ואנשי מעשה, לטבול בכל יום בבוקר לפני התפילה, כי אין הגוף יודע באמת אם לא דבק בו שמץ של הפך הטהרה, ואשרי האדם שחי את חייו בקדושה וטהרה.
אכן, על פי דרך הבעל שם טוב זי"ע נהגו שלא להזכיר שם שמים כלל, לפני הטבילה הזו, טבילת עזרא, ולכן היו כאלו שטובלים מיד אחר שנזקקו וכו', כדי שלא להשהות עליהם את הטומאה, וגם אלו שהלכו לישון הזדרז לקום ולרוץ אל המקוה, כמו שאמר רבנו ז"ל: דאס ערשטע איז מקוה.
כעת אני מוכרח לומר לך, שאני מתפלא מאד מאד על השאלה הזו, ואני רוצה לחדד את שורש הטעות, של לעשות מהעיקר טפל ומהטפל עיקר. את הקפידה החזקה של להקפיד עד מסירות נפש ממש לטבילת עזרא כבר כתבתי, וכן ידוע שהרמב"ם אחר שפסק שאין דין טבילת עזרא נוהגת בזמן הזה, כי כבר ביטלו וכו', העיד על עצמו שמעולם לא ביטל טבילה זו.
עם זאת, צריך להזהר מחומרות יתירות, וכמו שכאן הגיחוך מכאיב, להציע לשתות כוס מים בלי ברכה, ולסמוך על התירים מצוצים מן האצבע, שבודאי אסור בתכלית האיסור, ואיני מאמין שיש איזו הוה אמינה לאחד לשתות בלי ברכה ולעבור על דינא דגמרא, ועל הלכתא בשולחן ערוך ועל ההגיון הפשוט כדי לקיים גינוני קדושה שעל פי הלכה פשוטה פטור מהם לכאורה.
למרות שהחיוב של טבילה זו השתרש בינינו, ברוב רחמי ה' ובחסדיו הגדולים כחיוב גמור, בלי שום חוכמות, אבל עדיין צריך להזהר מביטול עשה דאורייתא, כמו שציינת שהנה עובר זמן קריאת שמע, וכי יעלה על הדעת להתיר לבטל זמן קריאת שמע מדאורייתא, בשביל חומרה (מתי דבר נהיה חומרה ולא הנהגה עליונה, כאשר דבריו סותרים דברי תורה) איך יעלה על הדעת בכלל, אם קם רגעים לפני ק"ש, שיתגבר כארי לומר ק"ש ולקיים מצוה נוראה כזו, ולסמוך על השוכן אתם בתוך טומאתם, שיקבל המצוה באהבה גדולה, ואדרבה, מי שחייב בטבילת עזרא – עצתו שיקום מוקדם, ואז יראה שאכן נפשו טהורה ורוצה להטהר, לא כן מי שבמקום זה יבטל המצוה, הוא ישן כאוות נפשו, והוא עוד רוצה להיות מהמקפידים, כנראה זו השמטת הקולמוס, כי אין שום קצה הוה אמינה.
יחד עם זאת, שמעתי, שיש חסידים, שאם הם חייבים בטבילת עזרא – הם קוראים ק"ש כפי הזמן השני של שולחן הרב והגר"א, כי זהו זמן על פי הלכה, והם הולכים אל המקוה לפני ק"ש, אבל זה רק אם יש את הזמן ק"ש הנ"ל, אבל לא בהפקרות כזאת, לבטל הזמן לגמרי, חס ושלום.
בענין השתיה, יש לי עצה, שירגיל את עצמו לברך כאשר הוא טהור, לפני וכו', ואחר כך, יוכל לשתות על סמך הברכה שברך על הכוס הראשון, כך לא יהיה צמא וישתה, ולא יצטרך לברך שוב, לפני הטבילה.
המאחל לך המון ישוב הדעת, וטהרה גמורה, וחשק נפלא להמשיך בדרכי החסידות.