דרך אחת עם שני קצוות

שאלה:

"באמת מה רבינו רוצה מאיתנו בכל ספרי רבינו יש שני מהלכים שרבינו הולך איתם בחינת בן היינו מלא כל הארץ כבודו ובחינת תלמיד שזה איה מקום כבודו כולם מכירים את זה שהצדיק מגלה לדרי מעלה ש"איה מקום כבודו" ולדרי מטה שמלא כל הארץ כבודו אבל תכל'ס איפה כל אחד צריך לשים את עצמו עכשיו בחור קורא את זה ואומר לעצמו רגע איפה אני המקום שלי בכל זה האם אני צריך לחיות בבחינת בן תמיד לנחם ולחזק את עצמי או שאני צריך להיות בבחינת תלמיד להבין שעוד לא התחלתי אפילו בעבודת השם אשמח לקבל תשובה . שבת שלום ומבורך !!"

[מאת: שלום נחמן]

תשובה:

בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר וישלח, י"ד בכסליו תשפ"א.

לכבוד הבחור החשוב שלום נחמן, נרו יאיר.

את מכתבך לנכון קבלתי, ושמח אני שדברי רביז"ל נוגעים בלבך, ואתה רוצה לחיות את החיים שלך על פיהם.

השאלה הזאת היא עמוקה מאד אבל בפשטות צריך לדעת, שתמיד יש לאדם עליות וירידות, כל ימיו, פעם הוא בבחינת דרי מעלה, שרואה ומרגיש את הארת אמיתת אלוקותו יתברך, ואז הוא צריך להקשיב לקול הצדיק שצועק אליו, איה מקום כבודו, מה חמית ומה פשפשת, היכן אתה בעולם וכו' וכו', וזה סוד ההתעוררות שמתעוררים אלו שזוכים לראות את אור אלוקותו יתברך, שהרי לשם זה באה ההתגלות וכו'. ופעם, אותו אדם עצמו, הוא יורד ונופל עד שהוא בבחינת דרי מטה, שהצדיק מגלה לו שמלא כל הארץ כבודו ואין שום יאוש בעולם כלל, ואין זה אומר, שמדובר בשני אנשים נפרדים או בשתי שיטות רוחניות סותרות, ואז יש שאלה איך באמת צריך להתנהג, התשובה הפשוטה היא, שכל מה שרבינו ז"ל כותב בספרו – סובב והולך גם עליך, בכל מקום שאתה נמצא שם, ולפעמים הבחינה המדוברת נוגעת לך רק מרחוק, ואז יש לך את השאיפה להתקרב אליה ולהמשיך את אורה עליך וכו', ועל קוטב זה לומדים ליקוטי מוהר"ן, ובכל מקום שכתוב שם דברים גבוהים ורמים, מדרגות של צדיקים ושל האבות הקדושים ושל משיח וכו' וכו', כל הדברים הללו בודאי נוגעים לעובדה ולמעשה בבחינה מסויימת אצל כל אחד ואחד בחיים שלו, ועליו לזהות את עצמו מול מה שהוא לומד, האם אכן הוא לומד כאן איזה דבר משמעותי עבורו, ואיך הוא באמת מיישם את זה בחיי היום יום.

ואכן, אותו אדם, בכל מצב שהוא, יש והוא חווה התקרבות וגילוי, ויש והוא מתנסה בריחוק והסתרה, וכל הריחוק הזה הוא רק למען לקרב את האדם להשם יתברך, ואז הוא צריך לדעת, שמלא כל הארץ כבודו וכו', ויש לו את הדיבורים הרבים של הצדיק ותלמידיו שמחזקים ומעודדים נפש כל חי, ושידע שאפילו אם הוא נפל למקום הכי רחוק – עדיין השם יתברך אתו עמו ואצלו וכו', ואותו אדם עצמו, כשהוא חווה גילוי גדול ונפשו נכספת אל שרשה וכו', שלא יתגאה ויחשוב שהוא כבר השיג משהו, אלא אז יקשיב היטב לתדר הגבוה, שזועק לו ממרומים, איה מקום כבודו, איה המקום שאתה עוד צריך להגיע, לדרוש ולחפש אחר השם יתברך. ואין אתה פטור מחובת החיפוש. נמצא, שרביז"ל רוצה אותנו בשני הקצוות הללו.

אשמח לשמוע אם זכיתי לנגוע בלבך, ולו מעט בלבך.

בשמחה רבה

שלמה ברוך בלוי

יש לך שאלה?