חיים מרדכי היקר…
שאלה טובה שאלת,
וניכרת התשוקה לעשות את הטוב בעיני ה', ולזכות לעמוד בתפלה אמיתית בהתבטלות מוחלטת לפני האין סוף ברוך הוא. שזו היא התפלה האמיתית, ותפלה כזו היא אכן בלי מחשבות זרות, אבל חייבים להסביר משהו בסיסי.
וכבר אמר הגה"ק רבי אברהם ב"ר נחמן זי"ע, שלמשיח תהיה עבודה של ממש לזכות יהודי בשמונה עשרה נקיה, כי דייקא אז באים כל הבלבולים, בהיות האדם שוקט ויש לו זמן להפליג במחשבותיו, ולפעמים אחר התפלה, מגלה שלא התפלל מילה אחת, ואמר את כל המילים בדרך הרגל, תוך כדי המחשבה הזרה, שהיא כל מחשבה שאינה מענין התפילה.
אם אדם מתפלל באריכות, בישוב הדעת, ולפתע מגיעות לו מחשבות חיצוניות (שזה מאד טבעי, כי כך המח שלנו בנוי, ולפני שהרגלנו אותו לריכוז של הרבה זמן, הוא ישוטט במחשבתו לכאן ולכאן), כפי שקבלנו מרבותינו – אין שום משמעות למחשבה הזו, כי הוא יכול להעצר מתפלתו, ולהמתין לגירוש טוטאלי של המחשבה שפרצה לתוך השמונה עשרה, ואז להמשיך להתפלל במחשבה חדשה נקיה, ועל זה יש בחירה בכל עת ורגע, כמו שגילה לנו רביז"ל, ששתי מחשבות אינן יכולות לשכון בבת אחת, וממילא, פשוט, כאשר נכנסה המחשבה – להמיר אותה במחשבה של פירוש המילות מתוך הסידור הפתוח. אבל כל זה יכול להיות כאשר יתפלל במתינות ובישוב הדעת, שאם לא כן, ימצא את עצמו במחשבה זרה אחת, וכך ייעץ מוהרנ"ת לשואל עצתו.
אדרבה, ככל שאנו מודעים לקושי הזה – יש לנו מניעים חדשים והמון חשק להתגבר על זה, להכין את עצמנו לפני התפילה כראוי, לשמור הדיבור לפני התפלה, ולומר פסוקי דזמרה בגעגועים והשתוקקות, בכונת פירוש המילות, בקול רם ונעים, ובהשתפכות הנפש, וכשיגיע אל שמונה עשרה, כבר יהיה בפנים… מחשב מחשבות אודות אלוקות, ואז לעמוד בתפלה מתוך דברי הרמב"ן: והסר כל דברי העולם מלבך בעת התפלה, וזה כולל גם אלו דברי העולם החודרים ללא רשות לשמונה עשרה, ואין לדאוג על זה בכלל, כי זו אפילו אינה מחשבה זרה, כי אם שטות שצריך להעיפה מהמוח ולהמשיך הלאה.
זה כתבתי בדרך של יראי ה' שכן מתפללים ומתאמצים ונלחמים עם מחשבות זרות, אבל מי שלא משקיע כלל כוחות בתפלה, ופשוט יודע שצריך לסיים הטקסט, והוא ממהר וחוטף התפילה יום אחר יום, לא יוכל לבוא בטענות שאין לו צד אחד של מחשבת פירוש המלות, כי הוא לא מתפלל בכלל, אולי יוצא ידי חובה לפי כמה דעות, אבל ההפסד שלו הוא רב ועצום, והוא חושב שזה למעלה מכוחו, ומסתפק באמירה זריזה של שמונה עשרה, לא טוב לעשות כך.
העיקר לחשב חשבונו של עולם, שהלא אני מקבל זכות לעמוד בתפלה לפני השם יתברך, בשלשת התפלות, ולהכניס במחשבתו הרבה את הענין של "דע לפני מי אתה עומד", ואפילו לפני כל ברכה וברכה של שמונה עשרה ברכות, להרהר בנקודה זו בעומק הדעת, איך שזה דבר נורא שקרוץ מחומר עומד לסדר דיבורים לפני השם יתברך, ואז יזכה להתפלל בכוונה, על כל פנים פירוש המלות, והאמן בכל לבך, שבודאי אפשר להתפלל תפלה נקיה, והיא מעוררת רחמים גדולים בשמים.
הוכפל הדבר, גם אם המחשבה נכנסת אוטומטית, לעצור כשמגלים אותה, לתת לה ללכת – גם כן אוטומטית, כשם שבאה… ולהמשיך הלאה כלא היה.
אודות מה שציינת, שאחרים מתנועעים ואתה רוצה לדעת אם הם מכוונים בתפילה, עליך לדעת, כי בודאי אין אדם יודע מה בלבו של חברו, וכמו שאתה מתחבט בדבר זה, רבים היו רוצים שהתפילה שלהם תהיה טובה ונקיה, ולכן ייתכן שחלק האנשים זוכה וחלק אינו זוכה, ויש שזוכים מעט, כל אחד לפי מידת יגיעתו בכוונת התפלה.
על כן אהובי אחי, השקע את כל הכוחות שלך בתפילה, ואז תראה איך שיכולים לזכות לכל המדריגות שבעולם, וכמו שאמר רבינו ז"ל, שעל ידי תפלה אפשר לזכות לכל, לכל הטובות שבכל העולמות.