לכבוד זלמן שיחי'
כואב לשמוע על הסיפור של בנך, עם זאת, עליך לדעת, כי אתה נדרש, ממש נדרש, להחזיר לעצמך את האמונה האמיתית, הפשוטה והתמימה, שיש מסבב כל הסיבות, ועוד לפני שאדם נולד, יש לו מסלול, שעליו לפסוע בו, ואין לו איך להמלט מזה, ועיקר הבחירה הוא, שהוא יכול לבחור לפסוע בשבילים שהועידו לו מתוך אמונה, או מתוך טרוניה. כשאדם סובל יסורי המצפון מדבר שלא היתה לו שליטה על זה, הרי הוא מגלה איזהו חוסר הסכמה עם הדברים שהשם עושה. נכון שהצער הוא טבעי, ואין אף אחד שופט אותך על זה, אבל אם אתה רוצה להתפטר מהצער, אתה אמור לחשב חשבונו של עולם, שיש הקב"ה בעולם, והוא מסבב ממש את כל מה שקורה, ואין דבר כזה – עשיתי, הייתי צריך לעשות, אוף טעיתי וכו' וכו', כל מיני לשונות כאלו, כי הכל מלמעלה ממש.
ואף אם אתה רואה במהלך ההוא, איזה שהוא חסרון בך ובהשקפת עולמך דאז, או משהו כמו אגו אישי, גם זה לא אמור להכניע את שלוות נפשך כעת, משום שאתה לא אמור להיות מלאך, ולא נולדת איש שלא טועה, ובפרט בעניני זווגים, שהכל באמת מוכתב מן השמים, ויש כאלו שיש להם שני זווגים, ויש כאלו שצריכים לעבור כמה מעברים בשביל האושר שלהם, והעיקר בשביל תיקון נפשם בהאי עלמא, ואין לך מה לדחוף את האף שלך, לחשוב שאתה אשם או אשתך אשמה וכיוצא באלו, ובפרט לא בנך, שאולי הוא אשם. להוציא את האשמה מהמעגל, זה לא ישרת אותך, זה רק יהרוס אותך, שמע לדברי האמונה האלו, הם, ורק הם ירפאו אותך באמת.
הדרך של האשמה שאנשים נוטלים על עצמם, למרות שזה מצער אותם, בגלל, שהם חושבים שבזה שהם יהיו מסכנים, בכך הם מתקנים את הטעות שלהם, כי הלוא הם מודים באשמה ונכנעים. הטעות הגדולה היא, שהם לא מבינים שזה אדרבה, הם דוחקים רגלי השכינה בזה. הם רואים את עצמם כמנהלים את חייהם ואת חיי בניהם ובנותיהם, ולכן אם משהו לא הולך כסדר – הם נופלים לאשמה עצמית מייסרת.
בסך הכל, אם תשאל את עצמך, ברור שרצית את הכי טוב בעבור בנך, רק מה? אתה לא אמור לדעת הכל מראש, ומן השמים העלימו ממך, האם אתה מתלונן על השגחתו יתברך? בודאי שלא. לכן פשוט תשנן את הדברים האלו, ואפילו אלף פעמים, עד שיהיה ברור לך, שהטוב ביותר קרה, גם אם זה מלובש, בצער ויסורים, כי כך אנו אמונים, וזו אמונתינו הקדושה האמיתית, שאין דבר בעולם שקורה סתם, אלא הכל ממנו יתברך והכל לטובה.
הגע בנפשך, אם אתה היית יודע את הסודות ואת פלאי הפלאות של הבריאה, כמה הכל מדוייק, וחלק מהתיקון, היית מן הסתם כל כך שמח על המהלך של השם, שמחה עצומה פנימית באמת… אלא שאין לנו את הכלים והיכולת להיות שם, לכן אנו מצטערים ובוכים, אבל אחר שכבר קרה הדבר, ועבר כבר זמן ניכר, אפשר להתאושש ולסמוך על מהלכיו של הבורא המשגיח היחיד, שכל מה שקרה זה לטובה – ותודה רבה על זה.
אני יודע שקשה מאד להכניס את הדברים הללו בלב, זה חלק מהניסיון של העולם הזה, אבל דע לך ידידי, שבכך אתה עושה עבודה נפלאה בחייך, ולאחר שתעלה את הדרגה הרוחנית שלך בעקבותיה – תודה לה' שהביאך עד כה.
המאחל לך המון שמחת חיים ללא שום רגש אשמה לא תקין, והתקרבות אמיתית אל אמונת ההשגחה פרטית בשמחה רבה באמת.