המצב שלך הוא מאד מאד קשה ועצוב, כי אין צער יותר גדול לאמא לחוות את הדבר הזה, ובטח נקרע לך הלב לראות את הבן יקיר שלך, בודד ועצוב, כאשר ביתו התפרק והוא חזר הביתה. בזמן כזה את צריכה התחזקות גדולה מאד, שעליך לדעת, כי אפשר וניתן להתחזק, ולהפך את כל המרירות העצומה למתיקות גדולה עד מאד.
לפני שנענה על עצם השאלה, צריך לפזר עננים, עלייך להוציא את עצמך לגמרי ממעגל העצבות של המצב של הבן, כלומר, זה שהוא בן שלך ואת דואגת לו, זו לא סיבה לחיות את החיים בדכדוך, ולמרות שזה קשה מאד, יותר קשה לחיות את החיים בצל הצרה שעברה עליכם.
הגיל הצעיר של הבן, מוסיף על הענין, שצריך להרגע, כי עוד שמענו שאנשים בגיל הזה בנו את עצמם מחדש, וזכו אל דברים גדולים בחיים, עד שלא נשאר שום רושם וכתם מהנפילה הזו, וכנראה, זה מה שיהיה אצל הבן שלך, בעזרת השם יתברך, שימצא את זווגו מן השמים, ויראה טוב בחיים, אז למה שלא תתחילי לשמוח מעכשו, לראות את השמחה קרבה ובאה, כי לא יעזוב ה' את חסידיו ואשרי כל חוסי בו.
חיי האדם בעולם הזה רצופים תלאות ויסורים, ומי שיש לו שכל – מתחזק באמונה בכל מה שעובר עליו, ויודע היטב, כי אין הקדוש־ברוך־הוא עושה דבר שאינו לטובת האדם, ואין גזירותיו נקמות חס ושלום, אלא הכל רחמים וחסדים שאין להם סוף, שרק 'המגיד מראשית אחרית' יכול לדעת כמה טוב יהיה לאדם אם יעבור את זה או את זה, והכל תלוי במדת ההתחזקות של האדם, איך הוא מתחזק בחיים שלו, ויודע היטב שהכל מהקדוש־ברוך־הוא.
הקושי לחתן את הבן השני כשהגיל שלו נושק, ואת חוששת מלהכאיב לבן הגרוש, וזה מאד מאד מובן, כי קשה כשאול קנאה, ואיך תוכלי לראות איך שהלב שלו נקרע לגזרים כאשר יראה את אחיו בונה ביתו ושמח בשמחתו והוא עדין כואב ומבוזה, חס ושלום.
אבל במחשבה יותר בריאה, הצער שלו לא קשור בכלל לבנין הבית האחר, ואם היה מתגרש אחר שהיה אחיו נישא? האם גם אז זה כואב יותר? זה לא קשור בכלל, לכאורה. אמנם יש המון דברים שיכולים להעמיס ולהעמיק את העצב, אבל לא שבשביל זה נמנע את האושר של הבן השני, ומי יכול להכיל את הכאב שלו? שהוא חייב להתעכב רק בגלל שאחיו התגרש? והוא לא מבין איך נפל עליו הסבל הזה, והוא לא רואה את הסוף, וכך קבלנו מרבותינו, שאין לזה שום קשר, וגם אם האח לא גרוש, היה מן הדין שאם אחד יש לו שידוך מתאים – שעליו להתחתן, תיכף ומיד, כדי לקיים מצות הבורא.
ואפשר לומר עוד, שכאשר האח יתארס, ירד מעל גבו הלחץ, כאלו הוא מעכב, וכל העינים והזרקורים מפנים אליו כל היום וכל הלילה, ולמרות שיכאב לו בלבו, הוא בודאי ישמח בשמחת אחיו, וזה לבד יעורר רחמים עצומים בשמים, כי רק הקדוש־ברוך־הוא הבוחן כליות ולב יודע את מרת נפשו של בנך, ואלו הם רחמים אמיתיים, של מי שמשגיח עליו בפרטיות, ולא עוזב אותו לרגע, סמכי ובטחי בהשם יתברך, שהכל יסתדר לטובה, הרבה יותר ממה שקיוית וצפית.
ולפני שאת בוחרת מה לעשות, בטלי את עצמך להקדוש־ברוך־הוא, ואל תחשבי שאנו יכולים לעשות משהו, והצעדים שאנו עושים מדודים ומושגחים על ידי הקדוש־ברוך־הוא, ואין עוד מלבדו ממש, כי הוא הפועל היחידי בעולם, ובפרט בעניני זווגים, שזה דבר נעלם ונסתר מבני אדם לאין ערך, וכל מה שאנו עושים ופועלים בעניני שדוכים זהו רק משחק שמשחקים עמנו, כדי שנהיה רגועים ושלוים, כאלו אנו בחרנו, וכאלו אנו החלטנו וביררנו, וזה ממש לא כך, כי אין לאדם בחירה כלל בזווג הראשון שלו, וכן בזמן שהזווג הזה יהיה, ובאיזה רגע ובאיזו שניה… וגם הדגים שיאכלו בשמחת החתונה, איפה הם שטים, באיזה נהר, הכל כבר מושגח באפן פלאי ומבהיל כל רעיון, עד שאם היינו יודעים באמת מה ומי ואימת, לא היינו שבורים אפילו לרגע, והיינו צוחקים מעצמנו, איך כל כך אכפת לנו כאשר הבורא עולם בעצמו דואג לכך באופן הכי נפלא.
התפלות והתחנונים שלנו הן לא סתם, ואף שהקדוש־ברוך־הוא משגיח על כל נברא והכל הוא עושה ופועל, אף על פי כן צריך לדעת, שהקדוש־ברוך־הוא רוצה שנבקש ממנו ונתחנן אליו, כי בזה ממשיכים את השפע ואת הישועה באופן נפלא מאד, אבל לא שאנו עושים ואנו פועלים, אלא רק לבוא אל הקדוש־ברוך־הוא ברחמים ובתחנונים בלי שום מחשבה שמגיע לנו ולמה ה' עושה לנו את זה וכו', אלא להבין תוך כדי התפלה שאנו מבקשים ממי שרוצה יותר מאתנו שיהיה לנו הכי טוב שבעולם.
לכן עצתי, שתמלאי בשמחה עצומה שאת בידים טובות, ואת תעשי את שלך, והקדוש־ברוך־הוא יפתיע אותך ברחמים ובחסדים למעלה ממה שצפית ורצית, ואת תראי איך שהכל מסתדר בדרך נקיה וקלה, גם אצל הבן הראשון, ועליך לשתף אותו בדבר הזה, לשבת ולדבר ביחד, איך אתם שניכם מוכנים ומזומנים לעשות את הצעד הזה, ואפשר לעשות את זה כדרך להשגת הישועה, לזכות לאפשר לשני את האושר שלו, ובזכות זה יגיע גם האושר שלו, וזו סגולה גדולה מאד לכל מיני ישועות.
כאשר אתם תדברו, את תרגישי שיותר קל לך, ומי יודע, אם לא ברגעים שלפני סגירת השידוך של הבן השני, כבר יבוא השידוך הראשון, אבל הכלל שצריך להיות לפני העינים שלך הוא, שהכל מהשם יתברך, וכל צעד שתעשי
"לשם שמים", גם אם הוא צעד כואב מאד, הוא צעד שיביא לך רק טובות, ותזכרי את זה בכל רגע ורגע, אז המחשבות שלך תתהפכנה למחשבות של הסכמה, השלמה ושלוה.