שלום רב
שאלה יפה שאלת, וכתבת את התשובה ביחד עם השאלה שלך, כי כתבת – לכל אחד יש יעוד בעולם, אז ברור, שלא יניחו אדם בעולם מבלי לגלות לו את היעוד, אבל אתה תמה, שיש הרבה אנשים שבכלל לא יודעים ולא מודעים לכך, ולכן הם יחיו וימותו ולא יעשו כלום בשביל היעוד והתכלית שלהם, מה עושים?
קודם כל בוא נעשה סדר, יש יעוד כללי, ויש יעוד פרטי. ביעוד הכללי, אנחנו יודעים, שהקב"ה התגלה בעולם ורוצה שנגלה אותו על ידי מעשינו, וזה יעוד משותף לכל אחד ואחת, שבחיינו אנו, אמורים אנו להוות שגרירים מצויינים של הגילוי האלוקי, זהו יעד כללי, שאין אדם שהוא מחוץ לתמונה הזו.
כעת באופן אישי, כל אחד קיבל זוית אחרת, טבע אחר, וכמו שכתוב בספרים הקדושים שלכל אחד יש חלק משלו בתורה הקדושה, יש אחד שהוא עמקן ויש אחד שהוא פשטן, יש אחד שהוא איש אגדה ויש אחד שהוא איש הלכה, ויש קבלה, ויש חסידות, ויש מוסר, ויש מארי מקרא, מארי משנה, מארי רזין. וכמו שזה בתורה, כך ביעוד הרחב יותר של כל המהות של האדם בעולם הזה, יש אחד שהוא מלמד תורה, יש אחד שהוא עוסק בחסד, ויש אחד שהוא תלמיד ואחד שהוא רב, וכל מיני שינויים, הם נמשכים מהיעד המסויים של האדם.
דע לך ידידי, שמי שחושב על יעד, ומאמין שהוא חי פה בשביל יעד – הוא ידע אותו, הוא ירגיש אותו מאד, גם אם הוא ינסה להטעות את עצמו מאד, הוא יראה שלא ילך לו בשום דבר, רק אם הוא ייעד את עצמו ליעד הספציפי הנכון לו, זה הפלא הגדול, שה' ברא אותנו בעולם של סוד וחידה, ואעפ"כ הוא גילה לנו את רזי החיים בתוך הנשמה שלנו עצמה, אנו יודעים, כן, ממש יודעים.
כדי לפתח את התודעה הזו של ידע פנימי אמיתי, צריך להשתמש בכח התפילה, לעמוד מול מכונן היעד, ולבקש ממנו את ההדרכה על כך, שיקל את הדרך לחיפוש היעד, שלא נצטרך לבזבז זמן רב מדאי על היעד, שלא כמו היעד הכללי, שאמור למלאות אותנו מידית, תורה ותפלה וכו', את הכיוון המיוחד ששייך רק לנו, אם כי יש לנו הרגש כלשהו מהו, ויש לנו ידע נשמתי אודותיו – צריך המון תפילה, שנצטרך להודות בו, ולהתמסר אליו.