שלום רב לידידיה.
צרתך היא צרת רבים, הבית ספר של המציאות דורש לימוד ואימון ברמה גבוהה כדי שנכיר את המציאות. הבעיה האמיתית שלנו שאנו לא כל כך מחוברים למציאות כפי שהיא, המעוף, השאיפות והרצון לכבוש – רבים וגדולים מהזמן הקצוב, שאין לו רחמים… אם אדם בודק בחשבון נפשו היטב היטב, מה הוא יכול להכיל בכל שעה, ומה הוא מסוגל לעשות, והעיקר מה הוא 'לא' מסוגל לעשות, ינהל את היום שלו בתבונה. וכמובן, צריך לזכור, שכדאי לרשום בערב לפני, או בבוקר לפני תחילת היום, את רשימת המטלות שלי, עם מקום לעשות ווי ליד. כך שהדברים האלו באמת יחייבו אותו, ולא יפנה מענין לענין, או לדברים בטלים שמענינים אותו עד שלא כילה את לחם חוקו, את החיוב שלו. ודבר זה טוב בין ברוחניות ובין בגשמיות. כי גם בענין לימוד התורה והתפלות, צריך לבדוק איך עובר עליו היום, אם הוא לא מבזבז רגעים נצחיים בשביל דבר של מה בכך.
נחזור אליך, אתה צריך לשמור על זמני השינה שלך, שתהיה ערני בבוקר, רשימת המטלות צריכה להיות מסודרת בכתב נאה ובמחברת, עם תאריך ושעות, ואפילו בערך, כדי להשוות לזה רצינות והתמסרות. הילד שבנו, השובב, אוהב להשתובב ולעשות דברים נעימים, את הערב ולא את המועיל. אבל כאשר יעברו הימים, יום אחר יום, ואתה תווכח שעם קצת התגברות וסדר מסודר, אתה ממלא את הימים. הסיפוק שיהיה לך יעביר לך את ההתנייה החיובית, ואתה תשמח עם הימים שלך, אז קדימה לעבודה, להיות מציאותי, לתכנן את היום, לרשום את הדברים ולהיות נאמן עד לאחת למה שהתחייבת כלפי עצמך.
וברור, שאי אפשר בלי תפילה. מוהרנ"ת זי"ע היה אומר, שלכן בזקנותו הולכת לו העבודה כסדר, כי הרגיל את עצמו להתפלל על כל דבר. לכן עשה זאת, איפה, גם אתה, על כל חלק מהיום, שא תפילה חרישית שתצליח להוביל את המטרה שלך, כאשר תכניס את ה' בחייך, הם ייראו אחרת לגמרי.
המאחל לך ימי עשייה מבורכים וניצול הזמן עד קוצו של רגע, והכל מתוך שמחת חיים ושחרור.