בעזרת השם יתברך, יום כ' סיון תש"פ.
לכבוד הר"ר נפתלי נ"י
נגעת בסוגיה סבוכה, שעלי להתנסח בזהירות מופלגת. כשרבינו דיבר על הדוקטורים, הוא סיפר גם מאין לקח את המידע שלו, שבאופן אישי נפגש עם רופאים, וראה את הויכוחים בעיניהם, שכל אחד היה ממליץ על טיפול שלפי רעהו ימית את החולה, והראשון יאמר בדיוק כזאת על הטיפול של השני, והעיקר, שהם לא יודעים כלל, והם הורגים יותר מאשר מחיים, רבינו ז"ל לא אמר את זה בשיחה ההיא, בגלל בטחון בה', ואם דורשים ברופאים – הרי זה מיעוט אמונה, לא זה היה המסר. הכיוון היה, שכיון שאינם יודעים, פשוט לא יודעים איך לרפא – איך נתן את החולה לרוצח נפשות, שיתעלל בו וילמד עליו וכו', ורבינו כתב בפירוש, שאם שואלים מה לעשות, ממילא צריך לסמוך על השם יתברך, אזי נסמוך עליו מקודם, ולא ניתן אותו לרופאים. לא כתבתי את הלשון, אבל זה רוח הדברים היוצאים מדבריו הקדושים.
ואין בריה שבעולם שיוכל לומר שאין הדברים של רבינו ז"ל כפשוטם וכמשמעם, ורבינו התכוון באמת שלא ילכו לרופאים כלל, ויסמכו על הרופא חנם, שימציא מזור ותרופה במקום הרופאים שאינם יודעים ומקלקלים הרבה.
אבל כיון שהטעם של רבינו ז"ל השתנה בדורנו, הרי שלא דבריו הקדושים יוצאים מפשוטם, אלא המציאות היא אחרת, כיום, ברוב המחלות הידועות,, התרופה אינה פרי רוחו של רופא מופקר, כי הידע זורם החוצה, והחולה בעצמו יכול לטפל בעצמו בדברים שאין עליהם שום ויכוח בין רופאים, ואף שמי שרוצה להיות חזק ולקיים בפשיטות את דברי רבינו גם היום, ולא לקחת שום תרופה ולא ללכת לשום טיפול – אפשר להבין אותו, אבל שיהיה באמת, ולא שידבר עם אחרים שאינם בדרגה זו, כמו שכך היו נהוג אצל אנ"ש שלא לדבר לאחרים מה שאינם אוחזים בזה.
וצריך לעשות סדר בענין בדורינו, כל זמן שאינך רואה את הדוקטור עם החלוק הלבן כסמכות אחרונה, ויש לך רשות להתייעץ עם אחרים, ולהבין מעצמך עד כמה בטוח הטיפול, אין זה נכלל בכלל דברי רבינו ז"ל הנזכרים לדורנו, משום שהרפואה התפתחה ללא שיור, ובתחום המדע המדוייק, אינה מאכזבת, ובהרבה דברים אין רופא חולק על עצם צורת הטיפול, ובפרט טיפולי רפואה דחופה חיצוניים שאינה מסכנת חיים – מה הבעיה בזה? וגם דברים שהם קריטיים ממש, והדברים פשוטים, יש מקום לומר, שלא לזה נתכוון רביז"ל.
אך לבי אומר לי, ולא מצאתי לי חבר עד הנה, שדבריו חיים וקיימים גם כיום בתחום הרפואה הפסיכיאטרית, שחוסר הידע המדוייק, יכול לגרום המון תוצאות בלתי רצויות אצל מטופלים, כשהם טועים באבחנה, ונותנים כדורים שלא מתאימים וכו', וכבר היו דברים מעולם, ופעמים רבות הם מופקרים שבאבחת ראייה אחת, לא סבלנית הם פוסקים דיני נפשות, ושומר נפשו, גם אם יצטרך להם, ירחק מהם ויתייחס בחשדנות, ויברר היטב מה עושה עם עצמו ועם בני ביתו.
המעתיר תפילת רפואה שלימה מן השמים לכל חולי עמו ישראל, ושתומשך רפואה על כל העולם כולו.