{שיעור אמונה 006 – התפלה היא שער לאמונה}

גידול האמונה על ידי תפילה

הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְהִכָּנֵס אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַתְּפִלָּה, וְאֵין עוֹד דָּבָר הַמְּגַדֵּל אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּמוֹ הַתְּפִלָּה, הֵן הַכַּוָּנָה בַּתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת – שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, חֲצוֹת. וְהֵן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל תְּפִלָּה אֲמִתִּית, מִתְבַּצַעַת הַהִתְחַבְּרוּת הָאֲמִתִּית בֵּין הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית למאצילה וְיֹצְרָהּ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

כּוֹחוֹת רַבִּים צָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׁקִיעַ בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה, וּבְחִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעֵת הַהִיא, כִּי כַּאֲשֶׁר אוֹמֵר דְּבָרִים מֻכָּרִים, שֶׁאוֹמְרָם בְּשִׁגְרַת הַלָּשׁוֹן יוֹם יוֹם, אֵין לִבּוֹ נִמְשָׁךְ כָּל כָּךְ אַחַר הַדִּבּוּרִים, הוּא עָלוּל לִמְצֹא אֶת שְׂפָתָיו מְמַלְּלוֹת וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, וַהֲרֵי זֶה הַזְּמַן הֲכִי מֻכְשָׁר לְהַחְדִּיר אֶת נוֹכְחוּת הַשֵּׁם בְּעוֹלָמוֹ, וְעַל כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, הַיְנוּ תְּפִלָּה עֲמוּקָה מֵהָרְבָדִים הֲכִי פְּנִימִיִּים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, עַד מִצּוּי דַּם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּכָךְ הָאָדָם מַמָּשׁ מִתְחַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא, וְכַיָּדוּעַ אֲשֶׁר הַתֵּבָה 'תְּפִלָּה' הִיא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת.

רָאוּי לְכָל אָדָם, לְיַחֵד זְמַן בַּיּוֹם לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל, הַיְנוּ לוֹמַר אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ בִּשְׂפָתוֹ הַפְּשׁוּטָה, כְּמוֹ בֵּן הַמְדַבֵּר אֶל אָבִיו, בְּשִׂיא הַטִּבְעִיּוּת, אָדָם שֶׁלֹּא חֲקוּקָה אֱמוּנַת נוֹכְחוּת ה' בְּלִבּוֹ, קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מְדַבֵּר סְתָם. פַּחַד אָיוֹם וְנוֹרָא צָרִיךְ לֶאֱפֹף אֶת הָאָדָם, אִם חָשׁ בִּתְחוּשׁוֹת רֵיקָנִיּוֹת כָּאֵלּוּ, וְכִי נִכְבָּה הָאוֹר הַגָּדוֹל? הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד פֹּה, נִמְצָא פֹּה, כִּבְיָכוֹל, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַדִּבּוּר אֵלָיו, זֶהוּ סִימָן עַל תַּרְדֵּמָה רוּחָנִית מֻחְלֶטֶת.

מַה עוֹשִׂים? הֲרֵי יוֹדְעִים אָנוּ, כִּי בְּעֶצֶם, עִם מַחֲשָׁבָה פְּשׁוּטָה אַחַת, מְבִינִים שֶׁאִם יֵשׁ בּוֹרֵא הַשָּׁרוּי בְּעוֹלָמוֹ כִּבְיָכוֹל, וַהֲרֵי הָרְשׁוּת נְתוּנָה – אֲזַי אֵין זֶה 'סְתָם' דִּבּוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא זֶה שִׂיא הָעָצְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ – לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ הַמַּקְשִׁיב וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלַּת עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, צָרִיךְ פָּשׁוּט לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ, גַּם אִם בַּהַתְחָלָה, עַד שֶׁהָאָבָק מֵעַל הַנְּשָׁמָה מִתְנַעֵר, זֶה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, אֲבָל בִּזְמַן לֹא אָרוֹךְ, מִיָּד מַרְגִּישִׁים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתְּפִלָּה וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְרוֹמֵם מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, וּבוֹנֶה אֶת אֱמוּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּבִנְיָן חָזָק וְאֵיתָן.

זְכוּת עֲצוּמָה לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁכָּל יָמָיו וְלֵילוֹתָיו אֲפוּפוֹת בְּאוֹר שֶׁל תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה, הָאֲנָשִׁים הַמְנֻתָּקִים מֵהָאוֹר הַזֶּה, הֵם בֶּאֱמֶת יוֹשְׁבִים בַּחֹשֶׁךְ, וְלֹא שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שֵׂכֶל יוֹתֵר, אֶלָּא הֵם לֹא מוּדָעִים לָעֻבְדָּה הֲכִי מְצִיאוּתִית הַזֹּאת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁנִּמְצָא מַמָּשׁ פֹּה, וְלֹא אֵיזֶה אֵ'ל בַּשָּׁמַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהוּא מַמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים בְּכָל עֵת וָרֶגַע מַמָּשׁ, וְהוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ וּבִתְפִלָּתֵנוּ.

מַה נֶהְדֶּרֶת קִרְבַת אֱלֹקִים, אוֹר נִפְלָא מְאִירָה הָאֱמוּנָה בַּלְּבָבוֹת הַטְּהוֹרִים, הֲרֵי הַמְּצִיאוּת עַצְמָהּ מְעִידָה כְּאַלְפֵי עֵדִים עַל מְצִיאוּת יוֹצְרָהּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבַעֲמֹד הָאָדָם מוּל הַמְּצִיאוּת הַזּוֹ, בְּהִתְבּוֹנְנוּת פְּשׁוּטָה וּבִידִיעָה חֲקוּקָה, כִּי כָּל רֶגֶב אֲדָמָה וְכָל שָׁתִיל עֵץ, הוּא גִּלּוּי מֻפְלָא שֶׁל הָאוֹר הָאֱלֹקִי, מִיָּד נִמְשָׁךְ הַלֵּב אַחֲרֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, פְּקִיחַת עֵינַיִם זוֹ, הִיא הִסְתַּכְּלוּת פְּשׁוּטָה שֶׁל בַּעַל שֵׂכֶל, לְהָבִין הֵיטֵב וְלֹא לִשְׁכֹּחַ לְרֶגַע, כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'גָּדוֹל כֹּחָם שֶׁל נְבִיאִים שֶׁהֵם מְדַמִּים הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ'; הַיְנוּ שֶׁבְּכָל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁמִּסְתַּכְּלִים – רוֹאִים אֶת הַבּוֹרֵא.

וְזֹאת הִיא מִצְוַת הַדְּבֵקוּת שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלֶיהָ בַּתּוֹרָה, וְהִיא מִצְוָה תְּמִידִית, שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל כָּל אֶחָד וְאַחַת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ רַק לַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁזִּכְּכוּ אֶת עַצְמָם מִכָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּפָרְשׁוּ מֵהֲבָלָיו, אֶלָּא אַף אָדָם הֲכִי פָּשׁוּט בְּיִשְׂרָאֵל – חַיָּב לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ אֶל הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הִיא כַּנִּרְאֶה מֻשֶּׂגֶת לְכָל אָדָם – אַף זֶה הַנִּרְאֶה וְנִקְרָא פָּשׁוּט. וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא בֶּאֱמֶת פָּשׁוּט, כִּי אִם חוֹזְרִים וּמְשַׁנְּנִים אֶת הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, עַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה, בְּכַוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת – זוֹ הִיא הַדְּבֵקוּת!

וְאָכֵן, גַּם אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁזָּכוּ לְדַרְגּוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת אֲמִתִּית, עַד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, זָכוּ לְכָל זֶה עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלּוֹת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אַף אֶחָד לֹא נוֹלָד צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, כָּל אֶחָד שֶׁרָצָה וְחִנֵּךְ אֶת נַפְשׁוֹ לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִתְגַּלָּה אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְזָכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה, אֲבָל הָעִקָּר הִיא הָעֲבוֹדָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁמַּתְאִימָה לְכָל נֶפֶשׁ – לְדַבֵּר בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּשָׂפָה פְּשׁוּטָה וּלְבָבִית.

נְקֻדּוֹת לְסִכּוּם:

הַשַּׁעַר לְהִכָּנֵס אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא הַתְּפִלָּה * כּוֹחוֹת רַבִּים צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ בְּכַוָּנַת הַתְּפִלָּה * רָאוּי לְיַחֵד זְמַן בַּיּוֹם לְשׂוֹחֵחַ עִם הַבּוֹרֵא * הַתְּפִלָּה שִׂיא הָעָצְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ * זְכוּת לְמִי שֶׁחַיָּיו אֲפוּפִים בְּאוֹר תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה * בְּכָל הִסְתַּכְּלוּת רוֹאִים אֶת הַבּוֹרֵא.