{שיעור אמונה 012 – התמסרות מוחלטת לבורא}

הִתְמַסְּרוּת מֻחְלֶטֶת לְבוֹרֵא עוֹלָם

הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, מֵפִיחַ בּוֹ אֶת הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית לְמַעַן קִיּוּמוֹ, בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כָּאָמוּר. וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין כִּי אֵין הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית נִפְסֶקֶת כְּלָל מִן הָעוֹלָם, אֲפִילוּ לְרֶגַע אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם מֻשְׁגַּחַת בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה עַד מְאֹד, וְאִלּוּ הָיִינוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּדָבָר זֶה הָיִינוּ נִבְהָלִים וְנִרְעָשִׁים בְּיוֹתֵר, כִּי אִם עַל עָלֶה קָטָן יֵשׁ הַשְׁגָּחָה מִן הַשָּׁמַיִם, כָּל שֶׁכֵּן עַל נֵזֶר הַבְּרִיאָה, הָאָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלִּשְׁמוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, אֵיךְ צָרִיךְ שֶׁיִּרְעַשׁ לְבָבוֹ מִן הָאֱמֶת הַזֹּאת – שֶׁהוּא מֻשְׁגָּח עַל כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלּוֹ.

הַהִתְמַסְּרוּת הַמֻּחְלֶטֶת לְהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית – הִיא גּוֹרֶמֶת אוֹתָהּ גַּם כֵּן, וְהָעִנְיָן, כִּי מְבֹאָר, שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה גְּלוּיָה וְיֵשׁ הַשְׁגָּחָה נִסְתֶּרֶת, וּמִי שֶׁמְּחַזֵּק לְבָבוֹ לִזְכֹּר הֵיטֵב וּלְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַשְׁגִּיחִים עִמּוֹ בְּאֹפֶן פִּלְאִי עַד מְאֹד, עַד שֶׁרוֹאֶה בְּעֵינָיו תָּמִיד אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא כֵּן מִי שֶׁמַּסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן, גַּם מִלְמַעְלָה הוּא חוֹוֶה הַסְתָּרוֹת גְּדוֹלוֹת, וְאַף שֶׁאֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁגָּח, אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַהַשְׁגָּחוֹת… וְזֶה שֹׁרֶשׁ כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁאָנוּ עוֹבְרִים בָּעוֹלָם, כִּי נִתַּקְנוּ עַצְמֵנוּ מִן הַהַשְׁגָּחָה.

וְעַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִרְאוֹת אֶת יַד הַשֵּׁם בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ – זֶה הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אֵין דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה מֵעַצְמוֹ, וּכְכָל שֶׁיַּרְבֶּה בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ – יִזְכֶּה לְהַשְׁרִישׁ בְּקִרְבּוֹ בְּעֹמֶק לְבָבוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא מֻשְׁגָּח מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יִגְרֹם לוֹ אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מֵחֲמַת חֹסֶר קַבָּלָתֵנוּ הַשֶּׁפַע בְּכֵלִים נְכוֹנִים, אָנוּ מְקַלְקְלִים אֶת הַשֶּׁפַע, וְאֵינֶנּוּ מְקַבְּלִים אֶת מַה שֶּׁרָצוּ לְהַשְׁפִּיעַ לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם.

וְלֹא רַק בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר צָרִיךְ לִזְכּוֹת לְהַשְׁרִישׁ הַהַשְׁגָּחָה, אֶלָּא אַף בְּמַעֲשֶׂה מַמָּשׁ, הָאָדָם בְּטִרְדָּתוֹ אַחַר צְרָכָיו הַחִיּוּנִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָץ אַחַר הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁטֶף מַיִם רַבִּים, מִכָּל הַחוֹבוֹת, הַהַלְוָאוֹת, הַהִצְטָרְכוּת וְכוּ' וְכוּ', וּמְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹר שֶׁמִּמֶּנּוּ יוּכַל לְּהִתְפַּרְנֵס, וְהַלְוַאי שֶׁיִּמְצָא כָּרָאוּי, כִּי טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְאָדָם כְּלִי לְפַרְנָסָה כַּיָּדוּעַ, אַךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, כְּאִלּוּ אִם לֹא הַסִּבָּה – לֹא הָיְתָה לוֹ פַּרְנָסָה, וְזֶהוּ אֵינוֹ אֱמֶת כְּלָל וּכְלָל, כִּי אִם הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהָאֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲמִתִּית וּתְמִימָה, מֵבִין, כִּי אַף אִם לֹא יַעֲשֶׂה כְּלוּם מַמָּשׁ, יִזְכֶּה לְקַבֵּל שֶׁפַע מִן הַשָּׁמַיִם – בִּבְחִינַת מָן, אֶלָּא שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ בְּטִרְדוֹת הַאי עָלְמָא, הוּא מֵחֲמַת הַתִּקּוּנִים שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲבוֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, וּמִמֵּילָא, צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים לַעֲבוֹד מֵחֲמַת שֶׁזֶּה רָצוֹן הַשֵּׁם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהַלְבִּישׁ הַפַּרְנָסָה בְּאֹפֶן כָּזֶה, אֲבָל לֹא שֶׁהִיא הַגּוֹרֶמֶת לַפַּרְנָסָה.

וּמִמֵּילָא כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלּוֹ – יַעֲשֶׂה בְּאֹפֶן רָגוּעַ, וְלֹא יִלָּחֵם לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְרַמֶּה בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, וְלֹא יִגְנֹב וְיִגְזֹל בְּרַמָּאוּת וְכוּ', כִּי כָּל פְּרוּטָה שֶׁנִּכְנֶסֶת אֵלָיו, אֲמוּרָה לִהְיוֹת נְקִיָּה לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם חֲשַׁשׁ מִכְשֹׁל עָוֹן, וְאִם הַשֵּׁם הַטּוֹב נוֹתֵן אֶת הַפַּרְנָסָה, מַה לוֹ לְהִכָּנֵס לָקַחַת מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁלְּבַסּוֹף יִלָּקַח מִמֶּנּוּ בְּאֹפֶן מַר, וְעוֹד וְהוּא הָעִקָּר, לִפְעָמִים נֶאֱרַע שֶׁהוּא מַפְסִיד אֶת פַּרְנָסָתוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁהֵרַע לוֹ, וְזֶה שׁוֹבֵר אֶת הַלֵּב עַד מְאֹד, אֲבָל אִם אָדָם מֻנָּח הֵיטֵב בֶּאֱמֶת אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה – יָבִין בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב, כִּי מַמָּשׁ לֹא הָאָדָם הַזֶּה גָּרַם לוֹ אֶת הֶפְסֵד פַּרְנָסָתוֹ, וְאֵין לָזֶה שֶׁמֶץ שֶׁל שַׁיָּכוּת אֵלָיו כְּלָל, כִּי הַכֹּל בֶּאֱמֶת בָּא מִלְמַעְלָה, וְזֶה צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בֶּאֱמֶת עַל הַלֵּב, וְלֹא מִן הַשָּׂפָה אֶל הַחוּץ.

וְהִנֵּה יְדִיעָה זוֹ בְּעַצְמָהּ הִיא סְגֻלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְפַרְנָסָה בְּנָקֵל, וְכֵן לְבִנְיָן הָאֱמוּנָה הַמְחֻדָּשׁ אֵצֶל הָאָדָם, כִּי כְּכָל שֶׁיַּשְׂכִּיל בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס אוֹתוֹ – כֵּן יִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל בְּחַיָּיו, וּבֶאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב" כְּתִיב, וְכָל זֶה שֶׁרוֹאִים שֶׁאַף בַּעֲלֵי אֱמוּנָה מְסֻבָּבִים בְּחוֹבוֹת גְּדוֹלִים וְכוּ', בָּרוּר שֶׁעֶצֶם לְקִיחַת הַחוֹבוֹת וְזֶה שֶׁנִּכְנְסוּ לְהוֹצָאוֹת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתָם – אֵין זֶה מִמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, הָאָדָם צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּשַׁלְוָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַצְּרָכִים שֶׁלּוֹ, וְאָז לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, אֲבָל אֲנָשִׁים עוֹשִׂים לְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים אֶת הַחוֹבוֹת אֵינָם חוֹשְׁבִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ הֵם רוֹצִים שֶׁמִּדַּת הַבִּטָּחוֹן תָּבִיא לָהֶם אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵן אֱמֶת, שֶׁגַּם זֶה טוֹב, וְגַם זֶה אֱמֶת, כִּי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הִיא מַמָּשׁ מִדָּה פִּלְאִית, הַמְּבִיאָה שֶׁפַע יְשׁוּעוֹת, אֲבָל אַחַר שֶׁאָדָם עָקַר אֶת עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו, עָלָיו לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּשְׁקִיף ה' וְיֵרֶא מִשָּׁמַיִם וְכוּ'.

הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, הוּא מִדַּת הַבִּטָּחוֹן הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָדָם בּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנוֹתֵן אֶת כָּל כֻּלּוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה, כג), וְכָל אֶחָד שֶׁנִּכְנַס בָּזֶה – יָכוֹל לְהָעִיד, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁעָשָׂה ה' עִמּוֹ, בְּעֵת הַשְׁלָכָתוֹ עַל רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הַמְּרֻבִּים, שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם.