{שיעור אמונה 030 – חובת פרסום האמונה}

הודיעו בעמים עלילותיו

יוֹם שֵׁנִי לְסֵדֶר בְּחֻקֹּתַי,  כ"ב בְּאִיָּר תשע"ח

אַחַת מֵהַדַּרְגּוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה הִיא – שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ כְּלָל, וְלֹא רַק כַּאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ אִם הוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּוַדַּאי יָשִׁיב הֵן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ בְּכָל יְהוּדִי מַאֲמִין וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת, אֶלָּא אַף לְהַבְלִיט אֶת הָאֱמוּנָה בְּכָל שִׂיחוּ וְשִׂיגוֹ, שֶׁמִּדֶּרֶךְ הָעוֹלָם, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף הַחֲרֵדִים בְּיוֹתֵר – מִשְׁתַּדְּלִים לְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי הָעוֹלָם כְּמוֹהֶם מַמָּשׁ, מִבְּלִי לְהַזְכִּיר, יֶתֶר עַל הַמִּדָּה אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

דָּבָר פָּסוּל הוּא בְּיוֹתֵר! אֵין הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ אֵיזוֹ דֶּרֶךְ זְנִיחָה שֶׁאָנוּ מַעֲלִימִים אוֹתָהּ וּמְדַבְּרִים רַק עִם מַאֲמִינִים וְכוּ', אֶלָּא צָרִיךְ לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, מו): "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ"; וּלְהַנִּיחַ בְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה אֶת הַנּוֹשֵׂא הָעִקָּרִי שֶׁבּוֹעֵר בְּתַבְעֵרַת עַצְמוֹתָיו – מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית שֶׁאֵין מְצִיאוּת כָּמוֹהָ, וְזֶה שֶׁאַנְשֵׁי הָעוֹלָם מִתְעַלְּמִים מִמְּצִיאוּת זוֹ – הִיא הַפֶּלֶא הָאֲמִתִּי וְלֹא הַהֵפֶךְ.

וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִם אָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת – מִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּשׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת אוֹ מוּזָר לְעֵין כָּל, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! אֶת וַדָּאוּת הָאֱמוּנָה נִתַּן לְהַחְדִּיר מִתּוֹךְ וַדָּאוּת וְהֶחְלֵטִיּוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים א' כט, י): "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל", וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת וַדַּא"י, כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְדַבֵּר בְּוַדָּאוּת מוּל כָּל הַקָּהָל, הָרוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַיּוֹקֶדֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל דָּוִד מַלְכָּם הַקָּדוֹשׁ, וְהַוַּדָּאוּת שֶׁלּוֹ עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ, וְגַם הַשּׁוֹמְעִים דִּבְרֵי אֱמֶת הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, הִכְנִיסוּ לְלִבָּם אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ.

הָאֱמוּנָה קַיֶּמֶת גַּם קַיֶּמֶת בְּלִבּוֹתָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, יוֹדְעִים בְּסֵתֶר לִבָּם כִּי יֵשׁ כֹּחַ עֶלְיוֹן גָּדוֹל מֵהֶם, וְשֶׁהֵם לֹא לְבַד בְּזֶה הָעוֹלָם, זוּלַת הַטִּפְּשִׁים שֶׁעָשׂוּ דַּת מִן הַכְּפִירָה וּמִתְחַזְּקִים לוֹמַר דִּבְרֵי הֶבֶל וּשְׁטוּת, כְּאִלּוּ הָיְתָה לָהֶם אֵיזוֹ תּוֹרָה כָּזוֹ שֶׁהֵם חַיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהּ, כִּי בִּמְצִיאוּת הָעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לִכְפֹּר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, אֵיךְ שֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת, וְאֵיךְ הָאָדָם חוֹזֵר לְחַיִּים עַל יְדֵי תְּכוּנוֹת מֻפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִגִּדְרֵי אֱנוֹשׁ, וּלְמַעְלָה מִכָּל טֶבַע אֶפְשָׁרִי, וְשֶׁאֵין שׁוּם סֵדֶר מֻטְבָּע בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם יַד מְכַוֶּנֶת מִי יִחְיֶה וּמִי וְכוּ', וְכֵן בִּשְׁאָר חָכְמוֹת שֶׁל הַטֶּבַע, רוֹאִים בְּחוּשׁ מַמָּשׁ אֶת פִּלְאֵי הַבּוֹרֵא שֶׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, הָאֱמוּנָה הַזֹּאת קַיֶּמֶת בְּלֶב כָּל אָדָם מַשְׂכִּיל.

וְעַל כֵּן רוֹאִים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם, כָּל בְּנֵי הָאֻמּוֹת וְהַקְּבוּצוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, עוֹבְדִים לֵאלֹקִים, וְגַם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי שׁוּם דַּת, מְדַבְּרִים עַל אֱלֹקִים, וְהוּא סוֹד מַאֲמָר חֲזַ"ל – שֶׁקָּרוּ לֵיהּ אֱלָקָא דְאֱלֹקַיָא, שֶׁבֶּאֱמֶת בִּפְנִימִיּוּת כָּל הָאֱמוּנוֹת הֵן אֱמוּנַת הַשֵּׁם, וְאָנוּ זָכִינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵינוּ לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי, וְנִקְבְּעָה הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית בִּלְבָבֵנוּ שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁבַּחֲלַל הָעוֹלָם תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת הָאֱמוּנָה, וְכָל הָרוֹצֶה – יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק בָּהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.

וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים אֵיזֶה אָדָם, וּבִפְרָט שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, אֵין לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל מֵהָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, אוֹ לְהַסְתִּיר אוֹתָהּ בְּלִבֵּנוּ שֶׁמָּא יִקְצֹף הָאִישׁ וְנַעֲלֶה אֶת חֲמָתוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, אִם נְּדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים בֶּאֱמֶת מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, וְנִהְיֶה מְשֻׁכְנָעִים בֶּאֱמֶת שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ מוֹצִיאִים מִן הַפֶּה – אָנוּ מִתְחַבְּרִים אֵלָיו בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְזַכָּה, אֲזַי הַשּׁוֹמֵעַ דְּבָרֵינוּ, יִזְכֶּה שֶׁיְּחַלְחְלוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ לָהֶם, לְהַחְזִירוֹ אֶל הָאֱמֶת וּלְזַכּוֹתוֹ לִתְחִיַּת עוֹלָמִים.

כִּי מִצְוָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה הִיא לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב, וּבִפְרָט אִם רוֹאִים שֶׁאֶחָד מִמַּכָּרֵנוּ נִמְצָא בְּעֵת צָרָה, אֲזַי יֵשׁ שֶׁחוֹשְׁבִים זֹאת לִגְנַאי 'לְנַצֵּל' אֶת עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ בְּשִׁפְלוּת הַמַּצָּב וּלְהַרְבּוֹת בְּמֶלֶל אוֹדוֹת אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, מַחֲשָׁבָה זוֹ – טָעוּת הִיא, בְּוַדַּאי שֶׁאָסוּר לְהוֹנוֹתוֹ בַּדְּבָרִים וּלְאַיֵּם עָלָיו כְּאִלּוּ עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו נִגְרַם כָּל הַנֶּזֶק וְכוּ', אֲבָל בְּעֶצֶם הַמְּצִיאוּת שֶׁל קִרְבַת הַבּוֹרֵא אֵלָיו, עָלֵינוּ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בִּנְעִימוּת מְתוּקָה, וּלְדַבֵּר בְּפֶה אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה – כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם, וְאֵין שׁוּם תְּנוּעָה מִבִּלְעָדָיו וְהוּא הָאַחֲרַאי לְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּאֹפֶן יָשִׁיר וּתְמִידִי.

כַּאֲשֶׁר נִכְנָסִים דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ אֶל הַלֵּב, הַצָּרָה מִתְגַּמֶּדֶת, הָאָדָם כִּמְעַט כְּבָר נוֹשַׁע מִצָּרָתוֹ, כִּי כָּל הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ פֹּה בְּזֶה הָעוֹלָם בַּהַצָּגָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּנְהִיג אוֹתָנוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ תֵּאַטְרוֹן בֻּבּוֹת, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים, וְגָדְלָה מַעֲלַת הַנִּמְשָׁל מֵהַמָּשָׁל רְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין קֵץ, כִּי הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית אֵינָהּ רַק מוֹשֶׁכֶת בַּחוּטִים, אֶלָּא שֶׁאֵין כָּאן כְּלוּם, לֹא קַוִּים וְלֹא חוּטִים אֶלָּא רַק אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה וְאֵין זֶה מִשְׂחָק, אֶלָּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַבְּרִיאָה וְכוּ', מַה שֶּׁאֵין הַמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר כְּלָל.

טוֹבָה גְּדוֹלָה לְנִשְׁמַת הָאָבוֹת שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, שֶׁבְּנֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְדַבְּרִים דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, כִּי הַנְּשָׁמָה מִתְעַלָּה עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית עַל יְדֵי דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֶחָד יוֹשֵׁב, לֹא עָלֵינוּ – שִׁבְעָה, מִצְוָה גְּדוֹלָה לְדַבֵּר אָז מֵהַנְהָגַת הַבּוֹרֵא כִּי כָּל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט וְכוּ'.