{שיעור אמונה 047 – המשמעות של ההסתרה המכוונת}

מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעְתָּ לַמַּלְכוּת

יום חֲמִישִׁי לְסֵדֶר נָשֹׂא, י' סִיוָן תשע"ח

הָאָדָם הַמֻּנָּח בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא בְּזִירָה מְאֹד אִישִׁית שֶׁלּוֹ, אֵין נִסָּיוֹן שֶׁל אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין חַיִּים שֶׁל זֶה דּוֹמִים לְחַיָּיו שֶׁל זוּלָתוֹ, פְּעָמִים רַבּוֹת פּוֹגְשִׁים בַּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מְאֹד לֹא מְרֻצִּים מֵהַמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַיֵּיהֶם, הֵם הָיוּ רוֹצִים אֲוִירָה אַחֶרֶת, רֶקַע אַחֵר, בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲחֵרִים, וְאָז, הֵם חוֹשְׁבִים, בְּוַדַּאי הָיָה לִי יוֹתֵר קַל  לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, וְכַמָּה מְנִיעוֹת הָיִיתִי חוֹסֵךְ אִם הָיִיתִי חַי אַחֶרֶת, גָּר בְּמָקוֹם אַחֵר, נִמְצָא בִּקְהִלָּה אַחֶרֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבְעֶצֶם, הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת מְשֻׁתֶּפֶת לַהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם, וְזֶה מְלֻבָּשׁ בְּכָל מִינֵי לְבוּשִׁים, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בַּלֵּב אֵיזוֹ אַכְזָבָה וְנִפּוּץ חֲלוֹמוֹת.

עָלֵינוּ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, כִּי הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים, בִּבְחִינוֹת עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ, הוּא הַמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק בְּיוֹתֵר לְתִקּוּן הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת הַקְּשׁוּרִים וְהַכְּלוּלִים בָּהּ, אֵין מַחֲשָׁבָה כָּזֹאת מַמָּשׁ כְּפִירָה, אֲבָל הִיא בְּוַדַּאי חֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ טָעֻיּוֹת בָּעוֹלָם, בְּעֹמֶק הַמַּחֲשָׁבָה – הֲרֵי מַה? וְכִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה סְתָם דְּבָרִים, חַס וְשָׁלוֹם? אֶלָּא צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשַּׁעֲשׁוּעִים הַפְּרָטִיִּים וְהָעִנְיָנִים הֲכִי אִישִׁיִּים הַשַּׁיָּכִים לְאָדָם פְּלוֹנִי הֵם מַכְרִיעִים בְּיוֹתֵר בְּגִלּוּי מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרוֹצֶה אוֹתָהּ דַּוְקָא בְּמָקוֹם כָּזֶה, וְדַוְקָא בְּעִנְיַן כָּזֶה.

וְאֵין זֶה רַק בְּעִנְיַן מָקוֹם וּזְמַן אוֹ לְבוּשׁ וְחֶבְרָה, אֶלָּא לִפְעָמִים תּוֹקְפִים אֶת הָאָדָם יִסּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל כְּלָל הָאֱנוֹשׁוּת שֻׁתָּפִים לַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, וְנִדְמֶה לוֹ הֲכִי בְּבֵרוּר שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם וְלִזְכּוֹת לְקִרְבַת אֱלֹקִים עִם הַבְּעָיוֹת הַלָּלוּ, הַמַּפְרִידוֹת אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מוּחָשִׁי וּבָרוּר מִן הַדְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים, וְהוּא מִתְנַצֵּל בְּעַצְמוֹ, הֲרֵי אִם לֹא הָיְתָה לִי הַבְּעָיָה הַזֹּאת וְהַזֹּאת בְּוַדַּאי הָיִיתִי לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת, וְעוֹשֶׂה הַרְבֵּה טוֹב בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְנִצּוֹל מֵהֲמוֹן עַצְבוּת וּמְרִירוּת וְחֹסֶר שִׂמְחַת הַחַיִּים וְכוּ'.

הַגִּישָׁה הַזֹּאת בָּאָה מֵחֹסֶר הֲבָנָה בְּסִיסִית מַהִי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמַהוּ גִּלּוּי מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבִכְלָל מַה הִיא הַמַּטָּרָה שֶׁל אָדָם הַיּוֹרֵד לְהַאי עָלְמָא, מִי אָמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה אֶת הַיִּשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁלְּךָ? הֲלוֹא דַּוְקָא לָכֵן נָתְנוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם אֶת הַבְּעָיָה הַזֹּאת וְהַזֹּאת, כְּדֵי שֶׁגַּם מִבְּעָיָה שֶׁכָּזֹאת, וּמֵאָדָם שֶׁכָּזֶה, יַעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעֵי אֱמוּנָה אֵין קֵץ, לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּוְקָא מֵעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הַסָּמִיךְ וְהָעָב, וְאָדָם, בִּמְקוֹם שֶׁיָּבִין אֶת זִירַת הַפְּעִילוּת שֶׁלּוֹ, הוּא מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הֲדַר כְּבוֹדָהּ שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, וְדוֹמֶה בָּזֶה לְיֶלֶד מַרְדָּן שֶׁלֹּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהַמְּלַמֵּד שֶׁלּוֹ אוֹמֵר לוֹ לַעֲשׂוֹת, לַמְרוֹת שֶׁבָּרוּר שֶׁכָּל מְצִיאוּתוֹ בַּחֵידֶר הִיא מְצִיאוּת שֶׁל טוֹב גָּמוּר, הָעֲשׂוּיָה לְלַמְּדוֹ אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְכוּ' וְכוּ'.

הַנִּמְשָׁל עָמוֹק הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, זֶה לֹא שֶׁהַבְּעָיָה תֵּטִיב אֹתוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הִיא סוֹד חַיָּיו, הִיא מַטְּרַת שְׁלִיחוּתוֹ, הִיא כָּל הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ, וּכְכָזוֹ, הִיא הוֹפֶכֶת מִבְּעָיָה טוֹרְדָנִית לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת מַמָּשִׁית, וְהָאָדָם זוֹכֶה דַּוְקָא בְּדֶרֶךְ שֶׁכָּזוֹ לְהַגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּתוֹ וְאֶל קִרְבַת אֱלֹקִים חַיִּים, וְאִם יַעֲמִיק הָאָדָם, הֵיטֵב הֵיטֵב בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, אֵיךְ שֶׁכָּל הַשְּׁלִיחוּת שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ לְעוֹלָם הַזֶּה, מֵחֲמַת הַטַּעַם הַיָּדוּעַ רַק לוֹ, וְהוּא בְּרִיָּה יְחִידָנִית שֶׁאֵין כָּמוֹהָ בָּעוֹלָם, וְהַשַּׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית שֶׁלּוֹ אֵינָן בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאֵין מִישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ דּוֹמֶה בְּדוֹמֶה כִּי אִם הוּא בְּעַצְמוֹ לְבַד, אֲזַי יָבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הֵם גִּלּוּיִים נִפְלָאִים אֵיךְ לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָם מוּזָר שֶׁכָּזֶה.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנִּשְׁלַח לְרֶגֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ מִקֹּדֶם מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאֵיךְ לִפְעֹל, רַק אוֹמְרִים לוֹ שֶׁמִּדֵּי פַּעַם יַגִּיעוּ אֵלָיו מְסָרִים מֵהַמְשַׁלֵּחַ, וְהוּא כְּבָר יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת בְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִפְנוֹת וְלִפְעֹל, כָּךְ מַמָּשׁ הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, אֵין דּוֹמֶה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּמַצַּב כָּזֶה, לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁהוּא נִמְצָא בְּמַצַּב אַחֵר וְשׁוֹנֶה, רַק הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם מֻשְׁגָחוֹת הֵיטֵב עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָמִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא מֵבִין, שֶׁכָּל 'בְּעָיָה' וְכָל נִסָּיוֹן, הֵם מְסָרִים מֵאֵת הַבּוֹרֵא הַיָּחִיד הַקַּדְמוֹן, שֶׁרוֹצֶה לִרְמֹז לוֹ אֵיךְ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי אוֹפַנִּים.

הַמִּתְרַשֵּׁל בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁהוּא אוֹמֵר תֵּרוּצִים שֶׁכָּכָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת הַשֵּׁם, הוּא כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמֵּעִיד עַל כָּךְ שֶׁהוּא בִּכְלָל מְיֻתָּר בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל מַה שָׁלְחוּ אוֹתְךָ? בִּשְׁבִיל מַה אַתָּה פֹּה? רַק בִּשְׁבִיל זֶה מַמָּשׁ… וְיתֵרָה מִזֹּאת, אִם יֵשׁ נִסָּיוֹן כָּזֶה מִן הַשָּׁמַיִם, אַתָּה מְקַבֵּל גַּם כֵּלִים מַתְאִימִים אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם הָאֶתְגָּר הַזֶּה, סוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲמִתִּית וְהַתְּמִימָה, תָּלוּי בְּדָבָר זֶה עַצְמוֹ, לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מַמָּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְגַם הַחַיִּים נַעֲשִׂים יְקָרִים וּנְעִימִים יוֹתֵר, הוּא מֵבִין שֶׁיֵּשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא סוֹבֵל סְתָם, אֶלָּא הַכֹּל מְדֻיָּק בְּיוֹתֵר, לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְמַעַן תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, וְתִקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁחַי בְּצוּרָה כָּזֹאת, אַשְׁרֵי לוֹ וְחֶלְקוֹ.