הַלֵּב
(נכתב בשנת תשע"ב בצל נתוח לב פתוח למוהרא"ש זי"ע)
הַלֵּב שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי הַמֻּצְנָע
הַיּוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי פְּנִימִיּוּת וּמִסְתּוֹרִין
הֻתְקַף וְנֻתַּח וּמִפְּעִילוּת נִמְנָע
זֶהוּ הַלֵּב הַבּוֹדֵק בַּסְּדָקִים וְחוֹרִין
*
לֵב שֶׁחוֹשֵׁב עַל אֲמִתּוּת אֱלֹקוּת
הַמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר הַזּוּלַת וְחֶרְדָּתוֹ
הַסּוֹבֵל עוּלָן שֶׁל נְפָשׁוֹת נואקות
מְיַעֵץ, מְנַחֵם וּמְעוֹדֵד בְּרַכּוּתוֹ
*
לֵב הַמִּתְגַּבֵּר בְּתוֹרָה וּבַחֲסִידוּת
מֵהַמַּעְיָן הַמְפַכֶּה מְקוֹר לֹא אַכְזָב
שׁוֹצֵף מֵי דַּעַת וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹת
מֵאוֹתוֹ לֵב דַּם טֹהַר לְעַמּוֹ זָב
*
וְעַתָּה אוֹיָה! הִנֵּה הַלֵּב בְּנִתּוּחַ פָּתוּחַ
הָרוֹפְאִים חָגִּים סָבִיב בְּעָלָיו בַּחֲרָדָה
כִּי נִגְזַר עַל לֵב הָעוֹלָם לִפְסֹק וְלָנוּחַ
וַתֵּהֹם תֵּבֵל הוּא זִיוָהּ הוּא הוֹדָהּ
*
וַיֵּבְךְּ כָּל הָעָם בִּתְפִלּוֹת וּבַאֲנָחוֹת
תַּלְמִידִים, מְקֹרָבִים וְעַמְּךָ יְהוּדִים
אִישׁ וְאִשָּׁה, בֶּן וּבַת, אָח וְאָחוֹת
הֲלוֹא זֶה הָאִישׁ רֹאשׁ לְכָל הַחֲסִידִים
*
זֶה שָׁב לֵאלוֹקָיו וְתַחַת כְּנָפָיו יֶחֱסֶה
מִשְׁנֵהוּ לוֹמֵד בְּגִינוֹ בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה
הָאַחֵר דָּבוּק בְּמַנְהִיג הַבִּירָה כֹּל־עוֹשֶׂה
הַכֹּל זְקוּקִים לַלֵּב הָאוֹחֵז בְּהַנְהָגָה
*
וַיִּשְׁמַע ה' שַׁוְעָתֵנוּ וַיְמַלֵּא הַלֵּב הַנִּלְבָּב
עוֹד יָנוּב בְּשֵׂיבָה טוֹבָה תְּמִידִין כְּסִדְרָן
וְיָקוּם רַבֵּנוּ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ לְשִׂמְחַת אוֹהֲבָיו
וְנָשׁוּב לִשְׁמוֹעַ אֲמָרִים מִפֶּה קֹדֶשׁ מָרָן