{שמחת תורה בחג השבועות}

קבלת התורה – סיבה אמיתית לשמוח

הַשִּׂמְחָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁאָנוּ מְפַזְּזִים בְּכָל הַהֲוָיָה שֶׁלָּנוּ מוּל הַתּוֹרָה הַמְתוּקָה הַזּוֹ, הִיא שִׂמְחָה מוּבֶנֶת בְּיוֹתֵר, אָז אָנוּ מְסַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה, אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּזֹאת כְּמוֹ סִיּוּם שֶׁל מַשֶּׁהוּ, וְעוֹד סִיּוּם שֶׁל הַתּוֹרָה, הַמָּקוֹר שֶׁלָּנוּ, הַבָּסִיס הַקִּיּוּמִי שֶׁלָּנוּ, אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הַשְּׁלֵמוּת בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְאָז אָנוּ פּוֹרְצִים אֶת הַשִּׂמְחָה הַחוּצָה, אֵין גָּדֵר לַשִּׂמְחָה הַזּוֹ, אִי אֶפְשָׁר לְהָכִיל אוֹתָהּ, הַסַּפְסָלִים שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת מוּזָזִים, אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ נִפְתָּח, וְהַשִּׁגְרָה מֻפֶרֶת. כָּאן שְׂמֵחִים הַיּוֹם.

כָּכָה זֶה בְּכָל קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם מַגִּיעַ. אוּלָם, שִׂבֵּר אֶת אָזְנֵינוּ מוֹהֲרָא"שׁ, כִּי גַּם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, יוֹם מַתָּן תּוֹרָתֵנוּ, הָיָה רָאוּי לִנְהֹג אֶת הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה הַזּוֹ, כִּי הַהַתְחָלָה שֶׁל הַכֹּל – הִיא גַּם חֵלֶק בְּשִׂמְחַת הַשְּׁלֵמוּת הַגְּדוֹלָה, אֵין מַתְחִילִים לִקְרֹא בַּתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, אֲבָל אֵין מַתְאִים מִמֶּנּוּ לְהִתְחַדְּשׁוּת עֲצוּמָה בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, ובשיעורין כְּסִדְרָן, אֶת הקביעויות הַנִּשְׁכָּחוֹת והנזנחות, הַכֹּל אֶפְשָׁר מֵעַכְשָׁו מַמָּשׁ לְהַתְחִיל, וְהַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַתּוֹרָה בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת מַרְקִיעָה שְׁחָקִים.

אֵיזוֹ שִׂמְחָה אֲמִתִּית הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵחָדָשׁ, אֶת הָאוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּמַתְחִיל אֶת מִלְחֶמֶת הַקְּבִיעוּת הָאֵיתָנָה, שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר עָלָיו יוֹם אֶחָד מִבְּלִי הַלִּמּוּדִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּמִקְרָא, בַּמִּשְׁנָה, בַּגְּמָרָא, בַּמִּדְרָשׁ, בַּהֲלָכָה, בַּקַּבָּלָה, בַּחֲסִידוּת וְכוּ' וְכוּ'. בַּיּוֹם הַזֶּה – חַג הַשָּׁבוּעוֹת, אָנוּ מְרִימִים עַיִן צוֹפִיָּה וּמְיַחֶלֶת אֶל נוֹתֵן הַתּוֹרָה, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל בֶּאֱמֶת אֶת הַתּוֹרָה, אָנוּ מִשְׁתּוֹקְקִים לִהְיוֹת בְּכָל חֲדָרֶיהָ וְאַרְמוֹנוֹתֶיהָ הַמַּרְהִיבִים, לֹא מַסְכִּימִים לְאַף חֵלֶק בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה נֶעְלָם מֵאִתָּנוּ, שֶׁלֹּא נִזְכֶּה לִשְׁזוֹף אֶת הָאֵיכוּת נוֹרָאַת הַהוֹד שֶׁנּוֹשֶׁבֶת מִכָּל פִּנָּה וּפִנָּה שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

שֶׁלֹּא כִּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה, שֶׁהַשִּׂמְחָה אָז הִיא עַל סִיּוּם וְצִיּוּן הַצְלָחַת קִנְיַן הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת אָנוּ שְׂמֵחִים עַל הַקַּבָּלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה מֵעַתָּה, גַּם אִם הַמַּצָּב שֶׁל הַלִּמּוּד לֹא הָיָה שַׁפִּיר כִּדְבָעֵי, עָבְרוּ עָלֵינוּ יָמִים רַבִּים מִבְּלִי שֶׁנִּלְמַד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, אֲבָל כָּעֵת הַשִּׂמְחָה שֶׁל קַבָּלַת מַתָּן תּוֹרָתֵנוּ תָּבִיא אֶת הַשִּׁנוּי הַמְיֻחָל. אָנוּ נִלְמַד, אָנוּ נִגְרֹס, אָנוּ נָבִין, אָנוּ נִהְיֶה שָׁם – בְּכָל מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי עַכְשָׁו נוֹתְנִים לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּמַתָּנָה.

וְאָכֵן מְסֻפָּר, כִּי אֵצֶל גְּאוֹן עוּזֵּנוּ מוֹרֵנוּ רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע אֵרַע דָּבָר כָּזֶה, פַּעַם בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּעֵת פְּתִיחַת הָאָרוֹן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִכְנַס לְהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה, וְחָזַר בְּקוֹל רָם כַּמָּה פְּעָמִים עַל הַמִּלִּים: "אַ נַיֶיע תּוֹרָה! אַ נַיֶיע תּוֹרָה!" (תּוֹרָה חֲדָשָׁה… תּוֹרָה חֲדָשָׁה…). וְרָקַד עִם סֵפֶר הַתּוֹרָה מִסָּבִיב לַבִּימָה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּמוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהִתְעוֹרְרוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד.

שִׂמְחַת חַג הַשָּׁבוּעוֹת, לַמְרוֹת שֶׁבְּעִקָּרָהּ הִיא שִׂמְחָה רוּחָנִית עַל הָאֲצִילוּת הַנִּשְׂגָּבָה שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם לֶאֱפֹף אוֹתָנוּ וְאֶת דּוֹרוֹתֵינוּ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אַךְ הִיא שִׂמְחָה גַּם עַל הַחַיִּים הַמְּתֻקָּנִים וּמְלֵאֵי הָאוֹר גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, זוֹ שֶׁנִּתְּנָה בֶּחָג הַשָּׁבוּעוֹת, הִיא מְבִיאָה לָנוּ אֶת הַחַיִּים עַצְמָם, בִּגְלָלָהּ אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ הַגַּשְׁמִיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה, וִיכוֹלִים לְקַשֵּׁר כָּל אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָתֵנוּ וּשְׁנָתֵינוּ וְכָל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּנוּ אֶל הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה מְאִירָה לָנוּ לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ כָּל דָּבָר מַמָּשׁ.

וְאֵלּוּ הֵם דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יד, ט): 'לָמָּה נִקְרֵאתָ הַתּוֹרָה אוֹר? שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הָאָדָם מַה יַּעֲשֶׂה'. וְלָכֵן אַף שֶׁיֵּשׁ שֶׁנֶּחְלְקוּ חֲכָמֵינוּ (פְּסָחִים סח ע"ב) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְ֬רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, אִם לַעֲשׂוֹת כֻּלּוֹ לַה' אוֹ כֻּלּוֹ לָכֶם, אוֹ חֲצִי לַה' וַחֲצִי לָכֶם, אֲבָל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת כֻּלָּם מוֹדִים שֶׁצְּרִיכִים גַּם "לָכֶם", וּמַה הַטַּעַם? כִּי הוּא יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה.

וְלִכְאוֹרָה יִפָּלֵא, אִם זֶה יוֹם שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, הָיָה רָאוּי לְהַקְדִּישׁ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּלְבַד, וְלֹא לַעֲסֹק בְּגַשְׁמִיּוּת כְּלַל? אֲבָל זה בדיוק הענין, שֶׁמִּיַּד שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג גַּם בְּכָל מַעֲשֵׂינוּ הַגַּשְׁמִיִּים עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְאָז גַּם כָּל הַגַּשְׁמִיּוּת נַעֲשֵׂית תּוֹרָה, וְלָכֵן בְּוַדַּאי צְרִיכִים לִשְׂמֹחַ גַּם בְּשִׂמְחָה גַּשְׁמִית בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וּלְהִתְעַנֵּג בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הֶחָג.

(עַל פִּי שִׂיחוֹת מוֹהֲרָא"שׁ, מוֹעֲדִים, חַג הַשָּׁבוּעוֹת)