מעלת תפלת הנשים
גדול מאד היה הצדיק הקדוש, רַבִּי מֹשֶׁה מֵאוּהֶעל זי"ע, בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר 'יִשְׂמַח מֹשֶׁה', אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, והיה בטל ומבוטל אל השם יתברך, וכל הצטרכותו היה מביא לפני השם יתברך, בתפלה ושיחה בינו לבין קונו. אמרו עליו על הצדיק מאוהעל, שדרגתו היתה גבוהה על כך, שהיה יכול להאזין לדברים שנדברו בהיכלות העליונים הטמירים והנעלמים, והיה מטה אזנו לשמוע, לִשְׁמֹעַ כְּרוּזִים עלאיים, וכך היה יודע לפשוט כל הספקות ולענות על כל השאלות, כפי שגלו לו מן השמים.
ודרכו היתה ללמוד בְּעֶזְרַת נָשִׁים וְלָמַד, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיַּפְרִיעוּ לוֹ בְּלִמּוּדוֹ, וְאַף אֶחָד לֹא יָדַע שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לְמַעְלָה, וּלְפֶתַע שָׁמַע שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וַהֲמוֹן נָשִׁים נִכְנְסוּ פְּנִימָה, פָּתְחוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת, וְצָעֲקוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּבִקְשׁוּ עַל אֵיזֶה חוֹלֶה שֶׁהֻצְרַךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, ועתרו כָּל כָּךְ בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁהִפְרִיעוּ לוֹ בְּתַלְמוּדוֹ. אָמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֵן מַפְרִיעוֹת לִי, שֶׁתֵּלַכְנָה כְּבָר, הֲלוֹא אֵינָן נוֹתְנוֹת לִי לִלְמֹד. וְשָׁמַע כָּרוֹז מִן הַשָּׁמַיִם: הַתְּמִימוּת שֶׁל הַנָּשִׁים הַלָּלוּ שֶׁזּוֹעֲקוֹת אֵלַי – הִיא יוֹתֵר חֲשׁוּבָה מֵהַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּךְ, זֶה הַשֶּׁבַח שֶׁלִּי, שֶׁיְּהוּדִים בָּאִים לְדַבֵּר אֵלַי, נָשִׁים מְכַוְּנוֹת בְּלֶב אֱמֶת, זֶה חָשׁוּב אֶצְלִי יוֹתֵר מֵהַכֹּל.
('אֲשֶׁר בַּנַּחַל' חֵלֶק ע' עַמּוּד רפג)