{אור של חיים – רבינו חיים בן עטר זי"ע}

להאיר הארת ה'אור החיים' הקדוש

ליומא דהילולא ט"ו תמוז תש"פ

פירוש ה'אור החיים' הקדוש התקדש והתגדל בין כל שכבות הציבור התורני לדורי דורותיו. פלא גדול הוא, שהחסידים, שאינם מכור מחצבתו והקהילות שמהם יצא – היו מחבבים ביותר את דברי האור החיים הקדוש, עד שכבש את מקומו בין ספרי החסידות. ואכן, ווארט חסידי עסיסי, לא יוכל להיות מוטעם יותר, מאשר סימוכין נפלאים ואמיתיים מדברי האור החיים הקדוש, שכל תיבה ותיבה שלו, נענדה ככתר בראש כל דורש ומבקש השם.

אם ננסה לנתח את התרומה המיוחדת שהביא פירוש האור החיים הקדוש לעולם התורה, נבין עד מהרה, כי רבגוניותו של הפירוש המיוחד הזה, הקנה לו שם של "בלתי מוגדר", אך מעורר הערצה פנימית בלב כל מאמין בהשם יתברך. רבינו חיים ן' עטר, גילה בפירושו, כי כל אותיות התורה הקדושה – שלהבות של אורות רוחניים ללא גבול ומידה. מה נעים לקרוא ולחזור במתק שפתים דולקות על המקומות בהם מפרש רבינו פסוקי תורת ה', ומתייחס אל השם – האדון! אדנות ה' הבוקעת ומבצבצת מכל מילה ותיבה, מכל משפט ותחביר, מכל פירוש קטן כגדול. בין אם הפירוש נוסע למחוזות למדניים ובין אם הוא מלין לצד עלאה ימלל, בנסתרות התורה ובדברים שכיסם עתיק יומין.

בין כאלו נוסעת לה המרכבה של האור החיים הקדוש,ומלקטת דברי מוסר על אפסיות האדם מול הדרת גדלו ותפארתו של יוצר בראשית. על קדושת התורה החביבה, על מוסרי האדם הנדרש להתרחק מן התיעוב והדומה לו, על מעלתם של ישראל בני אל חי, ועוד ועוד. דומה, שהאור החיים הקדוש, לימד את כל היהדות כולה בתוך פירוש תורה שבכתב שלו, שלבטח כל אות ותיבה נכתבו ברוח הקודש נוראית, מעולמות שאין לנו בהם שום השגה.

ידוע כי בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע פיטר מלמד ממשרתו, בעון שאמר כי אין הכרח לומר, שפירוש האור החיים נכתב ברוח הקודש, חס ושלום… צאו וראו עד כמה היה חביב פירוש האור החיים הקדוש אצל רבותינו הצדיקים זי"ע.

קדושתו של האור החיים אין לתאר ולשער, את ענוותנותו, את פרישותו וקדושתו, את אצילות וזכות דעתו ומדותיו, ואת מסירות הנפש שעמה עבד את יוצרו, עד שנגלו לו כל תעלומות שבראשית. לא בחנם, פירושו התקבל באופן נדיר וחד פעמי בכל שכבות הציבור, הקהילות, העדות, במהלך כל הדורות החל מדורו ועד ביאת הגואל, אין אנו רואים את מדף הספרים היהודי ללא האור החיים הקדוש, משום שהוא ותורת ה' נהפכו למקשה מהותית אחת, אשרי צדיק כמותו הדבוק בבוראו כל כך, ונעשתה תורתו של הבורא – תורתו שלו היא.

ומרן הבעש”ט גילה שכל דברי רבינו הם על פי רוח הקודש, ואמר: שראה במראה שבא חכם ירושלים ת”ו ממדינת מערב, והוא ניצוץ של משיח, רק שהוא בעצמו אינו יודע, והיה חכם גדול בנגלה ובנסתר ובעל בכי”. ובדקו ומצאו שבאותו היום נכנס רבינו בתוככי ירושלים עיה”ק ת”ו.

ועוד סיפר הבעש”ט הקדוש לתלמידיו: “דעו לכם כי תהילות לאל אני מוקדם מכל הצדיקים שיש בדורנו זה, כי בכל לילה כשאני עושה עליית נשמה במתיבתא דרקיעא… בחזרתי משם אני רואה שאר הצדיקים שאז הם עולים… אך המערבי, דהיינו יש צדיק אחד בארץ המערב וזה שמו אשר יקראו לו חכם ר’ חיים בן מור”ה משה בן עטר הוא מקדים ממני עלייתו למעלה, וכל מה שאני משתדל ומזרז עצמי להקדים לו איני יכול…”.

ועוד העיד על רבינו הרה”ק מקאמארנא בספרו נתיב מצוותיך (נתיב אמונה שביל א ט): “רבינו הקדוש ‘אור החיים’, אמר עליו מרן הבעש”ט שנשמתו מרוח דוד דאצילות, ובכל לילה שומע תורה מפי הקב”ה, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה וגילוי נשמות ומדריגות רוח הקודש אמת”, ומרן הבעש”ט היה מדרגת נפש דוד דאצילות, והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש ברוח, ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה גאולה אמיתית”, עכ”ל.

נדמה, שמתנה טובה ויקרה יש לנו בגנזי היהדות, אור בהיר שנכתב בקדושה גדולה, אור האמונה הבוקע מכל דרוש ופירוש של הספר הנפלא הזה, חייב לבוא לתוך לבנו, הבה ונקבע בו שיעורים קבועים, כמו אותם יהודים של "ליל שישי" שלא עבר עליהם שבוע מבלי ללמוד את פירוש האור החיים הקדוש.