לפלא נשמת ומורשת מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע
לרגל התקדש חג השבועות, יום הסתלקותו של מרן אור שבעת הימים, רבינו ישראל בעל שם טוב הקדוש, הקדוש והנורא, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן, חשבתי לנער קצת מעל גוילי נפשנו את האבק הרב, המכסה, שהצטבר על תודעתנו החסידית, במיוחד לאור השאלות הנשאלות ללא הרף: – "מה חידש הבעל שם טוב הקדוש"?
– "מה זה חסידים בכלל"?
לאכזבת קוראי, לא אדוש בסוגיה זו, אותה אשאיר לגדולים וטובים ממני, אני רוצה לדבר על הבעל שם טוב הקדוש, על קדושתו, על המבט העני שלי בשולי גלימתו הרחוקה מאתנו אלפי שנות אור, ולנסות להתקרב אליה, בהתקרבות מחודשת.
מסרו לנו צדיקים, אודות שגב גדולת נשמת רבינו הקדוש הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, הנה כאשר רוצים לעורר מישהו מעלפונו או מתרדמת מוגזמת, יש כמה שיטות מנוסות, אחת מהן היא הקריאה החוזרת בהדהוד רם על שמו הפרטי, יודעי דבר מוסרים, כי השם, הינו חלק בלתי נפרד ממהות הנשמה שבאדם, כאשר מזכירים את שמה בעוז, מתעוררת היא לחיים.
כך, הנמשל, העם היהודי באותה תקופה, היה בשפל עמוק ובלתי מעודד מבחינת ההתגלות האלוקית הפתוחה והנוכחת, ביקש, כביכול, הקדוש־ברוך־הוא לעורר את ישראל, בני בחוניו, אהוביו רחומיו, קרא הבורא בשם נשמתם המיתולוגי: י-ש-ר-א-ל!
מקריאה קדושה זו נמשכה ונאצלה נשמתו הענקית של אור ישראל וקדושו רבי ישראל, שלפי דבריו הקדושים עצמו, הגיע לעולמנו השפל, לעורר את האמונה הרדומה בנפשות היהודים לשעה ולדורות. אמרה חיננית רבת-משמעות זו יפה עד לדורנו זה, דור התהייה והמבוכה, עדיין, מאמרו של מי שאמר והיה העולם, ישתבח שמו לעד, מהדהד וקורא לתוך חשכת הצלמות המודרנית שלנו:
'ישראל'! ! !
אורו של הבעל שם טוב הקדוש תרופה לדור אחרון של גלות.
אם תרצו, קיבלתם תשובה בקווים כלליים על אחת מאבני ציונה של החסידות הטהורה, התעוררות הנשמה לא'ל חי בכל מצב ובכל נתון, הינה רסיס משלל אורות אדרתו של הבעל שם טוב הקדוש, אשר לא בחינם יום קבלת התורה הינו יומו המיוחד, בהיותו מרכיב עיקרי ויסודי בשלשלת מסירת התורה לעם ישראל, כמאמר כ"ק מרן אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא זי"ע, שהוא מאמין באמונה שלימה, כי אם יש יהודי שהוא מניח תפילין כיום, זה רק מכוחו של רבינו הבעל שם טוב הקדוש, זכותו תגן עלינו…
סיפור ההתעוררות היהודית הנזכר למעלה, משלים את התמונה, אם לא את פשרה.
ידועה אמרתו המפורסמת של מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: "יראה להמשיך על עצמו שלוש אהבות אלו: אהבת השם יתברך, אהבת התורה ואהבת ישראל"!
כך היו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, השגרירים הרוחניים של רבם, בפועל ממש, להפיץ את מעיין האהבות הללו בכל שכבות העם, ההתנהגות האישית שלהם בלימוד התורה מתוך אהבת השם מצורפת עם אהבת ישראל, או של אהבת ישראל בגלל ובגין אהבת השם היתה מדריכה רבים לנהוג בעקבות השבילים המצוינים הללו.
וזאת עלינו לדעת, לא ניתן להיות חסיד בלי חסידות, וחסידות של הבעל שם טוב הקדוש, במקורה האותנטי היתה כדברים האלו ממש – דבקות יוקדת בבורא כל עולמים, מתוך לימוד התורה לשם א'ל עליון, ואהבת כל ישראל, ללא חוץ וללא יוצא מן הכלל. הלבושים, המנהגים, השירים, החיצוניות היו אך ורק לנספח משלים.
אולם אור הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כולו פנימיות, לקחת יהודי פשוט שבפשוטים, כמוני כמוך, ללא הבדל מעמד ואישיות, ולנטוע בנו אהבת השם יתברך ללא שיור.
תארו לעצמכם, יהודי שחי את כל חייו מתוך אהבה בלתי פוסקת לקודשא בריך הוא, הבעל שם טוב הקדוש פונה למקושריו אז כהיום: בשכבך ובקומך, באכילתך ובשתייתך ובשנתך כולך בוער באש התשוקה לבורא העולם, שויתי ה' לנגדי תמיד אינו ענין לצדיקים בעלי נשמות מיוחדות, הוא המנון התנועה החסידית האותנטית, האמיתית, שאין לה כל תחליף.
וכן באהבת התורה, הלימוד היום יומי, של כל הזמן ושל כל עת, אינו לשם מטרה חומרית או הישגית כזאת או אחרת, היא קשורה לאהבה הראשונה, אני לומד את תיבות התורה משום שהיא תורתו של ריבוני, אבי ואוהבי – – –
הלימוד בדרך כזאת, מביא את האדם לרוממות עליונה מאד, עד מהרה מבחין הוא בנתק הממשי שהוא חש מכל עניני ההבל שקושרים את האדם לעולמו, הוא פשוט מתרומם, נהיה אחרת, על שפתיו גיחוך בוזה לשיגיון של עולם חולף שמחר איננו עוד.
אהבת כל ישראל, הנה יהודי לפני, יהודי של שבת, יהודי של תפילין, יהודי של התמודדות עם יצריו למען שמו באהבה, כמוני מאמין גם הוא בי"ג עיקרים, עד כמה עלי לאוהבו, ולשמוח עמו ללא גבול, יהודי שהשם אוהב אותו, לא אוהב אותו אנוכי? אתמהה!
וכי יכול אני לתת פירושים להנהגתו של יהודי? להעניק הסברים לנשמות אלוקיות?
לא בבית מדרשו של הבעל שם טוב הקדוש!
מסופר על ריבה'לה הצדקת, אישה גדולה נודעת בתקופת הבעל שם טוב הקדוש, שביקשה ממנו להתפלל על איש אחד בעירה, הבעל שם טוב הקדוש ענה ברפיון, אז ייעדר חוטא אחד מעולמנו, אז מה? ריבה'לה פרטה בפניו שני לימודי זכות אודות הלה, הבעל שם טוב הקדוש חייך והמשיך לו ישועה, בצרפו את דבריה למגר את הקטרוג שהיה במרום על האיש – – –