ליל הדמעות בקווינס

באדיבות החפץ בעילום שמו ששלח לאתר

לרגל יום ההילולא ג' תמוז תש"פ

שכונת קווינס שבניו יורק איננה מנהטן, עם שקיעה דוממים לאט גם קולות היום, מפנים בכבוד את מקומם לשלוות הלילה. שדרת פרנסיס לואיס שבשכונה יוצאת מן הכלל, באחד מעיקוליה שוכן כבוד מבנה ועליו כיתוב עברי "אוהל חב"ד ליובאוויטש", המבנה משמש כשער לפני בית העלמין ע"ש מונטיפיורי, קבלת פנים לרבים הבאים להשתטח על ציוני מנהיגי חסידות חב"ד בדור האחרון – הרבי הריי"צ זי"ע והרבי הרמ"מ זי"ע, כך שבמשך עשרים וארבע שעות היממה נרשמת תנועה שקטה של רכבים, זה הולך וזה בא.
אווירה כבדה מעט שררה ברכב כל הדרך מוויליאמסבורג לקווינס, עד שנקטעה בקולה המתוכנת של אפליקציית הווייז, שהכריזה על עובדת הגעתם ליעד, יושבי הרכב נחלצו ממקומות מושבותיהם, ופתחו את הדלת לצינת הלילה הניו יורקי. בעדינות אומרת כבוד ניגשו אל המבנה הסמוך, עוברים את חדרי קבלת הפנים ויוצאים מעברו השני לתוך בית העלמין, צועדים בשביל הבטון אל האוהל החמים טכנית ורוחנית כאחת.
מנהגי העלייה לציון הנהוגים אצל מקושרי קדושי העליון הטמונים כאן, משרים הילת כבוד ויראה תמידית במתחם, אך רבים הם הבאים לכאן שאינם דווקא מן החוסים רשמית בצלם, אהבתם של צדיקים קדושים אוהבי ישראל אלו היתה ועודנה לכל יהודי באשר הוא, וכמים הפנים לפנים, באים יהודים מכל גווני שבעים הפנים לתורה, לפרוש את מכאובי לבם אצל רחמני ישראל שוכני העפר דכאן. יושבי הרכב מוויליאמסבורג מן הסוג האחרון הם, על הציון הם יוציאו "תיקון הכללי" בלה משימוש, ויקשרו את עצמם אל רבם הקדוש הטמון באומן, לא מרגישים שום סתירה במעשה, צדיקים אחת היא ליבם – להביא את בניו יתברך חזרה אליו.
דווקא במקום שורר מורא המקדש הזה, לבם של הבאים נפתח, מכאובי חייהם הנדחקים לטובת מריחת חיוך מסתיר בשגרת היום יום, פורצים כאן בקול בכי חרישי, דומה שעיניהם הרחומות זי"ע ממשיכות ללטף ולבקוע חומות לב.
הקבוצה הנוכחית באה בבקשה אחת, כל אחד מהם בחור רווק, כבר כמה שנים עברו מאז החלו חבריהם לבוא בברית השידוכין, רובם כבר אבות לילדים, אך עליהם כאילו פסחה השיירה, לא מדובר בעיכוב שאפשר לסכם במספר של שנים של המתנה, שנים אלו טומנות בתוכן עליות ומורדות, ציפיות ואכזבות, לא אחת מחשבה שהנה זה בא ואכזבה מנפצת לאחריה, ספקות מכאיבים והבלתי הנודע שעוד לפני. הכל ניקז כאן בשטף דמעות רותח.
הדרך חזרה נעשית בצורה קלה יותר, לפעמים עוצרים גם בתחנת דלק לחטיף ושתיה, והדיבורים העליזים קמעה מעידים כאלף עדים בכדאיות הנסיעה הקבועה הזו, המתקיימת אחת לשבוע לפחות.
•
מוצאי זאת חנוכה תשע"ח
עם שקיעת היום הושמעה בשורה מרנינה מקפיצת לב, האסיר היהודי הידוע ר' שלום מרדכי רובשקין שוחרר בחנינה נשיאותית, 20 שנה קודם הזמן שנגזר עליו בדינו על ידי משפט מעוות. הנס היה גלוי. יהודים מכל השכבות יצאו לריקודים סוערים ברחובות עיר כבעצם יום הפורים.
בנסיעה הקבועה שהתקיימה שעות אחדות לאחר מכן, החליפה את הכבדות המוכרת – אווירה שמחה בשמחת כלל ישראל,  הדרך היתה מלווה בהאזנות לקווי מידע שהשמיעו ראיונות ועדכונים מפי עסקנים ניחרי גרון וקרובים מרוגשים ממשפחת חתן הנס. ההפתעה נשמעה בקולם: באמצע מסיבת חנוכה לסובביו בבית האסורים, הגיעה לר' שלום מרדכי בשורת השחרור, ללא ידיעה ברורה מוקדמת.
למשמע הפרט האחרון, האירה באחד מיושבי הרכב מחשבה: "הלוואי ויעשה הקב"ה עימנו מעשה רובשקין" זרק לחלל, "'אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' – אסורים נקראנו בלשון הכתוב, יעשה נא הקב"ה איתנו מעשה רובשקין – ישדך אותנו בפתע פתאום ונצא מבית האסורים שלנו"…
ועל הציון הקדוש תורגמה הפנינה הנ"ל לדמעות וזעקות, הבחור ביקש מלפני רבותיו של ר' שלום מרדכי "פעלו נא עבורי לפני כסא הכבוד, שיעשה עמי הקב"ה מעשה שעשה לר' שלום מרדכי בן רבקה בבית האסורים!"
•
ימים ספורים חלפו, ושדכנית ידועה ניסתה את מזלה, התקשרה להורי הבחור והציעה שידוך, בתקווה קטנה שמעו ההורים, ביררו פרטים ונתנו הסכמה להמשך. בירורים נוספים מהצד השני, בדיקת דור ישרים, מסלול שידוך רגיל במגזר, עם ידיעה מבוססת תקדימים שגם זה יכול להתנפץ ולאכזב.
עיכובים שונים צצו, הצד השני ביקש לברר באופן מעמיק יותר, אך בנתיים קיבל הבחור שיחת טלפון מהשדכנית, בו ביקשה לתאם פגישה עם הורי המוצעת, עם הבהרה ברורה: לא לתלות שום תקוות, מדובר בפגישה שאינה מחייבת כלל.
הפגישה נקבעה למוצאי עשרה בטבת, הבחור, שידע טעמם של שדכנים, ביקש לקבל אמירה ברורה: מדובר בפגישה עם ההורים בלבד, הצום עבר עליו בקושי ואף הוא אינו מעוניין לפגוש משודכת כעת. האמירה ניתנה באופן ברור.
לאחר נסיעה רבת הרהורים מצא את עצמו במקום המפגש בלב פועם, בתפילה שימצא חן בעיני ההורים והשידוך יתקדם הלאה. יהודי חייכן קיבל את פניו בלחיצת יד לבבית והזדהה כאב המוצעת. בשיחה קצרה ליווה אותו לחדר המפגש, פתח את הדלת, הציג את בתו, ונפרד לשלום לא לפני שהוא מברכו בברכת הצלחה רבה…
תחת הלם קל החל הבחור לטוות שיחה בפגישה מפתיעה עם המשודכת עצמה.
•
שבוע לאחר מכן, לפני שעיכל בכלל את קורות הפגישה הראשונה והבאים אחריה בכלל, נשברה הצלחת המיוחלת, והשמועה נשמעה לחדוות מכריו ואוהביו: השידוך הנכסף סוף סוף הגיע, האחרון והיחיד שהגיע לשורת הגמר…
ביושבו עם חברים, גולל את קורות הפגישה הראשונה, ההפתעה שנחתה על ראשו הכואב מהצום, והסייעתא דשמיא שעזרה לו לצלוח אותה בשלום…
"הי!" קפץ אחד החברים, "האם זה לא מה שביקשת אותו ליל מוצאי זאת חנוכה? בדיוק מה שקרה אצל רובשקין, בשורת שחרור בהפתעה!"
החתן נדהם, אכן כך היה מעשה, תפילתו החמה בציון התקבלה, מי שענה לר' שלום מרדכי בבית האסורים – הוא ענהו!