{שיעור אמונה 070 – מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ}

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ

י"ג בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד

 

כַּאֲשֶׁר אָדָם קָם בַּבֹּקֶר, חֶסֶד יַעֲשֶׂה עִם עַצְמוֹ, אִם יְזַכֶּה אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּהִרְהוּרֵי אֱמוּנָה, תֵּכֶף כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעֵינַיִם. הֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּהֶקְשֵׁר הַזֶּה שֶׁל אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת שֶׁל הַנִּבְרָא בְּבוֹרְאוֹ, וְאֶת זֶה מַה שֶׁאָנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לְעַצְמֵנוּ בִּרְצוֹתֵנוּ לְהַצְלִיחַ בְּחַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. אָדָם שֶׁחָשׁ כָּל הַזְּמַן אֶת הַבּוֹרֵא, אֵינוֹ נִמְצָא בִּקְרָב־עַצְמִי שׁוֹתֵת דַּם אִם לָכֹף אֶת הַיֵּצֶר אוֹ שֶׁלֹּא, הוּא פָּשׁוּט חַי אֶת הַנָּכוֹן וְרָאוּי לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ וְחָשׁ כָּל הַזְּמַן, אֶת הַתֶּדֶר הַזֶּה צָרִיךְ לִיצוֹר, אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַרְבֵּה סְפָרִים, אֲבָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה הַמֹּחַ חוֹשֵׁב אַחֶרֶת – לָכֵן צָרִיךְ לְהַתְחִיל עֲבוֹדָה עִם הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה קָבוּעַ בַּלֵּב וּמֵנִיעַ אֶת כָּל פְּעֻלּוֹת הַחַיִּים, הָעֲבוֹדָה הִיא יְצִירַת הַתֶּדֶר שֶׁל הָרֵאשִׁית. הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא כָּל עוֹלָמִים הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל עֵת תָּמִיד מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית, הִיא מַחֲשָׁבָה מְכוֹנֶנֶת, שֶׁאִם הִיא בָּאָה כְּפָתִיחַ וְהֶמְשֵׁךְ לַיּוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, זֶהוּ שִׂיא הַתַּעֲנוּג שֶׁיָּכוֹל בֶּן תְמוּתָה לְאַחֵל לְעַצְמוֹ.

רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד): 'כָּךְ רָאוּי לִהְיוֹת מִנְהַג יִרְאֵי הַשֵּׁם תֵּכֶף בַּבֹּקֶר בַּהֲקִיצוֹ, קדֶם שֶׁיַּתְחִיל שׁוּם דָּבָר, יִזְכֹּר מִיָּד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי'; זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָדָם לֹא יִהְיֶה עָלוּל לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא חַי בְּעוֹלָם זֶה וְזֶהוּ, חַס וְשָׁלוֹם, הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל יוֹם אֶחָד בְּחַיֵּינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל יוֹם, צְרִיכָה לִהְיוֹת, נָכוֹן שֶׁאֲנִי חַי כָּאן כָּעֵת, אֲבָל זֶה לֹא הַכֹּל, זֶה דֶּרֶךְ לָעוֹלָם אַחֵר, שֶׁבֹּא יָבוֹא, וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הַחַיִּים כָּאן אֲמוּרִים לִהְיוֹת מַתְאִימִים לְהֶמְשֵׁכָם שָׁם, וְזֹאת צְרִיכָה לִהְיוֹת הַמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָדָם, עוֹד לִפְנֵי שֶׁחוֹשֵׁב אוֹ עוֹשֶׂה אוֹ מְדַבֵּר מַשֶּׁהוּ, פָּתַחְתָּ עֵינַיִם? תֶּן זְכִירָה עֲמֻקָּה בְּלִבְּךָ, אוֹדוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, זֹאת הִיא מַחֲשֶׁבֶת אֱמוּנָה בְּיוֹצֵר הָעוֹלָמוֹת, בְּמִי שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּמַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בִּפְרָטִיּוּת, אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ יָמִים כָּאֵלּוּ יִזְכֶּה לְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ רוּחָנִית וְגַשְׁמִית כְּאַחַת, כִּי הוּא נוֹגֵעַ מִיָּד בַּשְּׁלֵמוּת, וְהַשְּׁלֵמוּת מְבִיאָה לוֹ חַיִּים שְׁלֵמִים וְיָפִים.

כָּל יְהוּדִי בְּהָקִיצוֹ מִשְּׁנָתוֹ אוֹמֵר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. עַל דַּל שְׂפָתָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי בְּמִשְׁפָּטוֹ הָרִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר עוֹלָה מִדַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, הַהוֹדָאָה עַל הָאֱמוּנָה, הַהוֹדָאָה שֶׁהַשֵּׁם הֶחְזִיר לִי אֶת הַנְּשָׁמָה, זוֹ הַכָּרָה בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא בְּרָמָה מְאֹד עֲמֻקָּה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר אֶת הַמּוֹדֶה אֲנִי בְּרֶגֶשׁ וּבְהַטְעָמָה, אַף כִּי עָיֵף אָנֹכִי, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהֶחְלַטְתִּי לָקוּם וְלוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי, הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר זֹאת מִתּוֹךְ תְּחוּשַׁת הוֹדָאָה שֶׁל מַמָּשׁ, שֶׁהַלֵּב יִתְמַלֵּא מֵהוֹדָיָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכָּרָה בְּרוּרָה בִּמְצִיאוּתוֹ, אָז כְּשֶׁהַמֹּחַ חָדָשׁ וְרַעֲנָן, אֶפְשָׁר לְהַטְמִיעַ בּוֹ אֶת מַה שֶּׁאָנוּ כֹּה רוֹצִים בְּחַיֵּינוּ, הֶרְגֵּשׁ וְעֹמֶק הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב וּבְמֹחַ, שֶׁנִּזְכֶּה לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה, לְהַרְגִּישׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים, וְאֶת כָּל זֶה אָנוּ צְרִיכִים לִגְרוֹר אַחַר הַהַתְחָלָה, כַּמְּבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים עַל הַפָּסוּק "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" (בַּמִּדְבָּר טו, כ), שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהָרָאשִׁית תִּהְיֶה בִּקְדֻשָּׁה, וְאָז כָּל הַיּוֹם נִגְרָר אַחַר נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁמְּבִיאָה אַךְ טוֹב וּבְרָכָה לְכָל אָדָם שֶׁדָּבֵק בָּהּ.

מְסַפְּרִים עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זי"ע, שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ מִתְעוֹרֵר וְאוֹמֵר בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אֶת הַ'מּוֹדֶה אֲנִי', בִּדְבֵקוּת בְּכָל הַכֹּחוֹת לָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וּפַעַם נָסְעוּ תַּלְמִידֵי הַכְּתָב סוֹפֵר זי"ע לַעֲמֹד מֵאַחֲרֵי הַחַלּוֹן לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי, כִּי הָיָה אוֹמֵר, מִי מוֹדֶה? אֲנִי? לְמִי? לְפָנֶיךָ… וְהָיָה הַמָּקוֹם לְחֶרְדַּת אֱלֹקִים. כִּי בֶּאֱמֶת נְשָׁמָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת לְהָבִין מִי הִיא, וּמַה חַיּוּתָהּ, וּמַה גָּדְלָה מַעֲלַת הַנְּשָׁמָה שֶׁזּוֹכָה לְהוֹדוֹת לְבוֹרְאָהּ, וְאִם כֵּן, רוֹאִים, שֶׁעִנְיָן הַתּוֹדָה וְהַהוֹדָאָה הוּא הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּיַּהֲדוּת, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ יְהוּדִי פּוֹתֵחַ אֶת יוֹמוֹ, בְּהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוֹדָאָה הִיא הַכָּרָה בִּמְצִיאוּתוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, אֵין אָדָם מוֹדֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדוֹת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָדָם שֶׁמַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא יִטְעֶה בַּקְּלִפָּה שֶׁל כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, אֶלָּא יִתְעַלֶּה מְאֹד לְהָבִין שֶׁכָּל רֶגַע שֶׁלּוֹ בַּחַיִּים, הִיא נְשִׁיפַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהַכֹּל מַתְחִיל מֵאֲמִירַת 'מוֹדֶה אֲנִי' בִּרְצִינוּת…

וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר, שֶׁעִנְיָן הַתּוֹדָה וְהַהוֹדָאָה הוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט מֵחַיָּיו, מִלְּבַד זֶה שֶׁזּוֹ הַמְתָּקַת הַדִּינִים נִפְלָאָה, כִּי יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו, וְהַהוֹדָאָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא הַכָּרָה בִּמְצִיאוּתוֹ, וְהִיא יְסוֹד תַּכְלִית כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה, בְּגִין דְיִשְׁתְּמוֹדָעוּן לֵיהּ, וְעַל כֵּן הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִחְיוֹת כָּךְ, הוּא זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁל הַבְּהִירוּת הַדְּבֵקוּת בְּבוֹרֵא עוֹלָמִים, כִּי שָׁם רוֹאִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי, וְהַהֶסְתֵּר הוּא רַק כָּאן, כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אִם מוֹדֶה וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, הֲרֵי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְהֶאָרַת עָלְמָא דְּאָתֵי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְעַל כֵּן רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה, הֶמְשֵׁכָהּ וְסוֹפָהּ, צְרִיכָה לִהְיוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְפַתֵּחַ אֶת זֶה בְּלִבּוֹ בְּכָל מִינֵי הֲבָנוֹת וְהַשָּׂגוֹת, כִּי זוֹ חִיּוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָזֶה הוּא נִשְׁלַח בָּעוֹלָם, כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו וְחַיָּיו בָּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה.

אִם יְהוּדִי מוֹדֶה עַל הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁנָּתַן בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי שֶׁהוּא מַכִּיר בְּקִיּוּם שֶׁל נְשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ, וּמִי שֶׁמַּכִּיר בְּקִיּוּם שֶׁל נְשָׁמָה בְּקִרְבּוֹ הוּא זֶה שֶׁמַּכִּיר שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁהִנְשִׁים אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, וְאִם הוּא מַכִּיר בְּמִי שֶׁהִנְשִׁים אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, שֶׁהוּא עַצְמוֹ הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, הֲרֵי שֶׁזּוֹ הִיא דְּבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה בְּחַי הַחַיִּים, בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיעור אמונה 011 – הרגשת הנהגת הבורא

הַרְגָּשַׁת הַנְהָגַת הַבּוֹרֵא הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה, לָדַעַת בִּידִיעָה חֲזָקָה וַאֲמִתִּית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא עִקַּר

שיעור אמונה 013 – שדר מן השמים

שֶׁדֶר מִן הַשָּׁמַיִם   הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹלֵחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר

שיעור אמונה 015 – השגחה פרטית

דְּבֵקוּת בֶּאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית גִּלָּה לָנוּ מָרָן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַפְלָגַת

שיעור אמונה 017 – לאהוב את החוקים

מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה – אַהֲבַת חֻקֵּי הַמִּצְווֹת חֵלֶק מִדַּרְכֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא לֶאֱהֹב אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת,

קטגוריות