הצצה להיכל ארמון האמת והאמונה – רבי חיים מקוסוב זי"ע
היום כ"ה באייר, חל יום ההילולא של צדיק קדמון, לא נודע להמונים כל כך, מגדולי האדמורי"ם שלפני כמעט מאתים שנה, הרב הקדוש רבינו חיים מקוסוב, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.
הוא נקרא על שם ספרו הקדוש 'תורת חיים'. ספר שכולו רזי עולם מחוכמת הקבלה הכמוסה, ואשר נגלתה לו מן השמים, דברי אלקים חיים ממש, כמסופר, שהיה הצדיק ממעט לדבר דברי קבלה ברבים, וכמעט לו ראוהו הוגה בגלוי בתורת הרז, אך מחברת היתה לו מתחת לכר, ובאמצע הלילה, והוא בוער כולו באהבת השם, מיהר בזריזות אל המחברת והעלה על הכתב את דברי הקדושה שהתגלו לו בנפול תרדמה על אנשים, בעפים ובחזיונות לילה.
הרבי הקדוש, היה ממעט בשינה עד מאד, כקדושים שבעם, אשר כל מי שמקודש יותר, רחוק מן השינה יותר (ספר המידות), היה עיר וקדיש זה ניעור כמעט תמיד, וכששאלוהו, איך ימעט מר בשינה כל כך ענה בדרך מליצה, אין שינה לפני כסא כבודו, כרומז, שהדבוק ביושב תהילות ישראל כביכול, אינו יכול, אף הוא, לישון, אהבתו להשם יתברך מפריעה את מנוחת השינה…
המעלעל בבתרי הספר קטן הכמות ורב האיכות שהשאיר אחריו, נוכח לראות באור הקדושה הכביר הבוקע מכל עמוד ועמוד, הדבקות בהשם יתברך ובאור שכינתו הזורח תמיד, משרה על הלומד, אור נשגב המניע אותו להתלהב בהתלהבות קדושה לעשות את רצונו של השם יתברך בעוררות מתמדת, כי הלא שינה אין לפניו…
עם כל רום השגב הבוקע ועולה מאש התמיד של קאסוב, לא היה מקום לזיופי כאילו במשנתה הדייקנית, הרבי מקאסוב, התפרסם כאיש האמת, והיה כל כולו בוער באהבת האמת ובהליכה על קוץ חודה של סכינה הנוקב.
פעם התבטא הרבי בעל ה'תורת חיים' מקאסוב, מה אתם חושבים? כאשר זעק דוד המלך אל בורא העולם "שקר רדפוני עזרני", זאת היתה סתם צעקה? הוא צעק זאת בשווקים וברחובות…
אם יותר לנו להטעים פרפרת בדיבור קדוש זה, נוכל להוסיף ולומר, כי הרבי מקאסוב, ראה בזעקת אמת זו קריאת תיגר יוקדת על כל השקר הנערם בחוצותיו של עולם הכזב ענק הממדים שנגול לעינינו יום יום שעה שעה, הזעקה, סבר הרבי, אמורה להשתמע בעוז ותעצומות, אהה, אלקים, יש שקר בעולם הצל נא, עזור נא, שהשקר העולמי הלז לא ישתלט עלינו.
זה לא כל כל פשוט להינצל משקר, רק הזועק מעומק הלב, עשוי לזכות להבין כי אין רצונו בשקר, אחרת, האמת בפינו והשקר בלבנו, כמה מוזר… .
שמא מידת האמת של רבינו הקדוש מקאסוב, היא שהניעתו לנהוג בהנהגות לא שגרתיות, כאדמו"ר, המורה לרבים, היה זה בטח חזיון לא נפרץ, לראותו לבוש בסרבל עור, כזה שאיכרי הסביבה לבשו בעבודתם, חגור בחבל גס, וכאיש עממי פשוט עם היה מאכיל את אווזי החצר…
קדושתו של הרבי מקאסוב, היתה נעלמת במנעול סגור תוך מנעול, עד שלא היתה גישה לעינים פשוטות הרואות רדידות בעלמא, להכנס להיכל כבשנה הלוהט של חסידות אמת ללא הוספות מזוייפות.
כך השיב לאברך צעיר שהגיע לרבי בעת הסתגרותו עם קונו, הלה, שמבקש השם היה, לא נואש, והמתין כשבועיים למועד כניסתו לרבי, כאשר ראה שגם כעת, למרות המתנה כה רבה, אין לו זכות, טיפס על שולחן וכסא, כדי להציץ מבעד לחלון קטן אל דמותו הקדושה וההדורה של הצדיק יסוד העולם.
באותה שעה, פתח הרבי את הדלת, ושאל למבוקשו, על אתר ענהו האברך המבקש, בקשתי, שיאחל לי הרבי שאזכה לשוב בתשובה שלימה. באותו רגע תפש הרבי מקאסוב זי"ע את זקנו, ואמר לאברך: ראה את זקני שהלבין, וכל מבוקשי, שאזכה, ולו פעם אחת, להרהור של תשובה מיראה, וכאן בא אברך שיש לו כבר השגה לבקש תשובה מאהבה.
אהה, היו צדיקים… לתשובה מיראה ממתין כל ימיו איש שלא טעם טעם חטא כלשהו, אולי זה סוד תשובה מאהבה בעומק שורשו, על המתבונן בשיחם ושיגם של צדיקי אמת אלו, נוכח לראות באיזו דרגה עילאית של ביטול והכנעה לפני רבונו של עולם עמדו כל ימיהם, אולי הזעקה מנהמת הלב אודות השחרור מן השקר הלופת יכול לה ליראה שלא באה עדיין?
הרבי מקאסוב מסיים את דברי תורתו בפרשה האחרונה של התורה וזאת הברכה אשר ברך משה את בני ישראל לפני מותו, וכה אמר: רש"י פירש על הפסוק סמוך למיתתו, שאם לא עכשיו אימתי…
כוונת רש"י בזה, שזה היה מעין הברכה שברך משה רבינו ע"ה, שיהיה אצל כל אחד ואחד, כל רגע ורגע נחשב לעבודת השם יתברך כי הרגע והשעה לא יהיו עוד, וזה אם לא עכשיו אימתי…
ובמקום אחר הוסיף:
"זו הברכה הגדולה ביותר שניתן לברך את היהודי שידמה לכל אחד בכל יום שהוא לפני מותו, ועל ידי זה בודאי יראה לתקן דבר יום ביומו"…
ביום הסתלקותו הקדוש, עלינו לדבוק במידותיו הקדושות, מידת האמת הברורה והבלתי מתפשרת, להתחנן להשם יתברך אודות מידה זו, להסתיר את פנימיות הלהט הקדוש בפשטות עממית, ולזכור בכל יום את היום בו חדלות ההזדמנויות להיות…