ריבוי אורות שבתורה
נר ד' דחנוכה תשפ"א
הַוִּכּוּחַ בֵּין חָכְמַת יְהוּדִית לְבֵין חָכְמַת יָוָן, מַהִי חָכְמָה? הַפָּסוּק אוֹמֵר: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו", חָכְמָה מְזוּהָה עִם אוֹר, אֲבָל חָכְמָה יְוָנִית נִקְרֵאת חֹשֶׁךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: וְחֹשֶׁךְ זוֹ מַלְכוּת יָוָן שֶׁהֶחְשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֶּאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. כְּלוֹמַר, זֶה לֹא רַק כִּנּוּי אוֹ גִּדּוּף מוּל הַשֶּׁקֶר הַיְּוָנִי, זוֹ הָיְתָה הַמַּהוּת שֶׁל יָוָן עַצְמָם, לְהַגְבִּיר חֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, לְלֹא בּוּשָׁה, כַּאֲשֶׁר הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁלָּנוּ בְּאוֹר, הוּא צְדָדִי, כְּלוֹמַר, אָנוּ אֵינֶנּוּ מַעֲרִיכִים אֶת הָאוֹר אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לִנְחִיצוּת הַסְּפֶּצִיפִית שֶׁלִּי, חָכְמַת יְוָנִית מְאִירָה רַק לִשְׁעָתָהּ, לְאֵיזֶה שֶׁהוּא צֹרֶךְ גַּשְׁמִי, אוֹ לְאֵיזֶה צֹרֶךְ חָשׁוּךְ, אֲבָל אֵין לָהּ עֵרֶךְ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מַה הָעֵרֶךְ בְּלָדַעַת אִם זֶה לֹא יַעֲזֹר לִי כָּאן וְעַכְשָׁו? חָכְמַת הַתּוֹרָה אֵינָהּ מְלַמֶּדֶת תָּמִיד אֶת הַהֲבָנָה הַמְּקוֹמִית הַנִּדְרֶשֶׁת, יֵשׁ וְהִיא הוֹלֶכֶת סְחוֹר סְחוֹר, הִיא מְלַמֶּדֶת אַגַּב אוֹרְחִין עוֹד וְעוֹד דְּבָרִים, הִיא מַרְחִיבָה אֶת מַעְגַּל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁלָּהּ עַל הָאָדָם, יְהוּדִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד הֲלָכָה מְסֻיֶּמֶת, אַךְ רוּחַ הַדְּבָרִים הַנּוֹשֶׁבֶת מֵהַלִּמּוּד, מַדְגִּישָׁה עוֹד דְּבָרִים וְעוֹד לִמּוּדִים שֶׁלּוֹמְדִים, הַיְּהוּדִי יָכוֹל לִלְמֹד אֵיךְ לִהְיוֹת אָדָם טוֹב, גַּם אִם הוּא לָמַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים בְּהֶדְיָא מִמַּעֲשָׂיו אֵלּוּ, כִּי הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל דְּבַר ה' דָּבְקָה בּוֹ. זֶה הַחִלּוּק הַמַּשְׁמָעוּתִי שֶׁבֵּין חָכְמַת יָוָן הַחֲשׁוּכָה לְבֵין חָכְמַת אֱלֹקוּת הַמְּאִירָה.