מכתב קעד
וקרא בו כל ימי חייו
בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר פנחס, י"ב תמוז תשפ"ב.
לכבוד … שיחי'.
הנה היום הזה הוא היארצייט של רבינו יעקב בעל הטורים, שהשאיר לנו ברכה כזו, את כל ההלכות הנצרכות לאיש הישראלי, ערוכות ומבוהרות בתכלית הבהירות, בלשון נורא ונפלא כזה, בארבעה טורי עמודים נחמדים, כשכל הגורס בארבעה חלקים אלו, כסדרן, בנעימות ובמתיקות, זוכה לידע את יריעת הלכתה של תורה, כראוי, וגם זוכה ליראת שמים מופלגת, כמו שאמרו צדיקים, שיש סגולה ליראת שמים ללמוד טור, וידוע מה שכתב בספר הקדוש מגיד מישרים, שהוא דברי מלאך מן השמים שהתגלה לבית יוסף, והוא אמר לו, על רבינו יעקב – יעקב דחילי, היינו הירא ממני, היינו שעיקר מהותו של בעל הטורים היתה יראה נפלאה ממנו יתברך, עד ששמו היה בפה המגיד שמן השמים, בשם 'דחילי', ועל כן מובן שכל הלומד את דבריו הקדושים, נכנסת בו יראת שמים, בשגם סדר לימוד הטור, זכינו, שהוא נכלל בין חמשה עשר שיעורים המחוייבים לכל תלמידי היכל הקודש, על פי תקנתו של מוהרא"ש זי"ע, והלואי שכל ישראל ישתדלו ללמוד כסדרן בספרי עיקרי התורה, עד שכל התורה תהיה ערוכה ושמורה בקרבם, שאין דבר המקרב את האדם להשם יתברך, ומביאו לשמחת קיום המצוות, כמו לימוד התורה הקדושה, לימוד יום אחר יום, לימוד עקבי ומתמשך על פני כל החיים, עד שזוכים על ידי זה לחיים נצחיים בזה ובבא, אשרינו מה טוב חלקינו.
והנה אנו אוחזים בלימוד היומי שלנו, בתורה נ"ו, באמצע סעיף ג'
וְעַל־כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶךְ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (דברים יז): "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ". וְזֶה: "וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" – 'וְקָרָא בּוֹ' דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים, כַּנַּ"ל.
רבינו מביא ראיה להקדמה שלימד אותנו [שכל אחד צריך 'להזין' את נקודת המלכות שלו בתורה, שהיא אריכות ימים, וממנה נמשך דעת, שנדע איך להוכיח את כל אחד אשר נמצא תחת השפעתנו], ורואים זאת במצות ה' שהמלך צריך שיהיה עמו ספר תורה בקביעות, שאף שכל בר ישראל מחוייב ללמוד תורה תמיד, מכל מקום הדגיש הפסוק את החיוב שיהיה ספר תורה צמוד אל המלך, ויקרא בו כל ימי חייו, ויש כאן הדגש על הקריאה, שהוא קורא את החיים, כיון שהוא מלך, ובמלכות מצד עצם מהותה אין אריכות ימים, כמו שבאר רבינו, לכן למען יאריך ימים על ממלכתו, עליו לקרוא את חי החיים שממנו תוצאות חיים, וכשיקרא אותו יתברך, באמצעות ידי עסק התורה, תימשך אריכות ימים לתוך המלכות שלו, ויאריך ימים על ממלכתו דייקא, שהמלכות שלו תהיה עם אריכות ימים.
וכיון שהמלך, הוא מלך של כל ישראל, ממילא נמשכת השפעתו ונקודת מלכותו על כל אחד ואחד, במישרים ובעקיפין, באתכסיא ובאתגליא, וכיון שהוא צריך להשתמש עם המלכות שלו בקדושה, הרי שהוא צריך להוכיח את כל אחד ואחד מישראל המושרש בו, ולזה הוא צריך רבוי תורה, והתמדה עצומה בתורה, כי כל נשמות ישראל אשר תחתיו, כל אחת מהן כלולה בקדושת התורה, ועל כן ששים רבוא אותיות לתורה הם ראשי תיבות ישראל, כי כל אחד מושרש בתורה, וכשרוצה לקיים את תפקיד המלכות שלו, אך ורק לשם שמים, להוכיח ולהזהיר את כל ישראל, צריך שיהיה המלך עצמו כלול מהתורה של כל ישראל, ועל כן הוזהר על עסק התורה יותר מכל ישראל.
וזו עצה לכל אחד ואחד, שכיון שרבינו באר את ההקדמה הזו בכל אחד, שלכל אחד יש בחינת מלכות וכו', ממילא מובן שגם הראיה שהביא ממצות המלך, שייכת לכל אחד, שכשאדם יהיה צמוד אל החומש רש"י, אל הספר תורה בקריאת התורה, מידי יום ביומו, כל ימי חייו, על ידי זה הוא מאיר על עצמו סוד בחינת אריכות ימים הנמשכת לתוך המלכות, אשרי הזוכה לעסק התורה תמיד.
וכיון שהתחלתי מכתבי בלימוד ארבעה טורים, כן תבין, שכל ספרי התורה הקדושה שלומדים, הם בכלל וקרא בו כל ימי חייו, ובאמת, כשאדם זוכה ללמוד תורה כסדרן, ובכל יום הוא מעמיס לימודים כפי יכולתו, הרי שכל יום ויום הוא ארוך אצלו לחיי העולם הבא, כי משפיע בו אור של נצחיות, אור של התורה הקדושה המקיימת את החיים בכל אדם, וזהו וקרא בו כל ימי חייו, שאפשר לקרוא את כל הימים מתוך ספר התורה, ששם רשומים כל העתידות והמאורעות שעוברים ויעברו על האדם, ומי שיש לו שכל דקדושה, ומרגיל מחשבתו לעסוק בדברי תורה, הרי שבחינת המלכות, היינו בחינת בירור נקודת אמונתו, תשפיע אור ודעת לכל אלו שיש להם שייכות עמו, כידוע, שיש נשמות ששייכות לנשמות, כאילנות, ענפים ועלים, וכולן קשורות זו בזו, וכשנשמה אחת מתעוררת, הרי שהיא מעוררת את כל הנשמות שבשרשה, גם כן, אשרי מי שחי את חייו מתוך תחושת שליחות, לעשות את רצון הבורא יתברך שמו תמיד.
שלך לתמיד, אוהבך – שלמה ברוך