{השתדלות}

עֲבוֹדַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת יוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה – כ"א חֶשְׁוָן תשפ"ד   רָאִיתִי פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁהַשִּׂיחַ אוֹדוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת לְעֻמַּת בִּטָּחוֹן גּוֹרֵם אִי־נוֹחוּת לָאֲנָשִׁים, אִם מְדַבְּרִים

אֵין הִשְׁתַּדְּלוּת בָּעוֹלָם כְּלָל! ח' חֶשְׁוָן תשפ"ד   הַמְּבוּכָה הַגְּדוֹלָה בֵּין לתמרן בֵּין שְׁתֵּי הָאֲחִיזוֹת, הָאַחַת בְּשִׂיא הָאֹמֶץ בַּהֲגָנָה הָאֱלוֹקִית, וְהַשֵּׁנִית, כַּמְּצֻפֶּה, בַּעֲבוֹדַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. הֲרֵי

וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו כז תשרי תשפ"ד התחזקות בלימוד היוצא מהפרעות, לחזק הקשר עם אדון העולם   יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ נֶגֶד הָאוֹיְבִים! צָרִיךְ לְהָבִין הַמַּצָּב

פַּרְנָסָה הִיא בִּזְכוּת הַבִּטָּחוֹן כ' בְּתִשְׁרֵי תשפ"ד   הַיּוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב יוֹסֵף מֵאוֹסְטְרְאָה זי"ע, הַמְּכֻנֶּה רַבִּי יֵיבִ"י – רָאשֵׁי תֵּבוֹת יַעֲקֹב

מכתב תשעים וארבעה   בעזרת השם יתברך, יום ראשון לסדר לך לך, ז' חשון תשפ"א.   לכבוד ידידי חברי ורעי היקר, מוהר"ר …  שיחי'.  

מכתב מאה וארבעה עשר   בעזרת השם יתברך, מוצאי שבת קודש פרשת חיי שרה, כ"ז בחשון תשפ"א.   לכבוד ידידי היקר והנעלה, האברך המוכשר, ר'

מכתב שלושים ושנים בעזרת השם יתברך, יום שני לסדר דברים, כ"ח תמוז תש"פ.   לכבוד אהובי אחי, האברך המשתוקק לילך בדרך האמת של רבינו ז"ל,

למרוד כן, אך בה' לא…. מוצאי שבת פרשת שלח, תש"פ   מרעיש הענין הזה, איך שאי ההסתמכות על ה' היא מרידה בו, המלים המהדהדות הללו,

היכולת לגשר על פערי מציאות ואידיאה   עולמנו מתאפיין בכך שהוא 'עלמא דשקרא'. נראה, שעיקר ההתמודדות שלנו כאן, הוא דווקא עם הדבר הזה למצוא נתיבים

התמסרות מוחלטת לרבונו של עולם   הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, מֵפִיחַ בּוֹ אֶת הַחִיּוּת הָאֱלֹקִית לְמַעַן קִיּוּמוֹ, בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כָּאָמוּר. וְצָרִיךְ