{הקשבה בשניים}

לדעת להקשיב…

אחד מיסודות התקשורת הנכונה בין איש לרעהו, הוא לדעת להקשיב, רבות נאמר ונכתב בענין זה, אך מידה מרובה של נחיצות יש בין שנים הבונים קשר של נישואין, כי יש שיחות ויש שיחות, יש שיחות שהן מונולוגים עצמיים מתישים, ויש שיחות שהן התעניינות כנה במה שהזולת מדבר.

'נעימי השיחה' אינם דווקא אלו אשר יודעים לרתק ברוב כשרון, או שנושאי שיחתם הם דברים מעניינים , אם תבדקו, תמצאו, שהאנשים אתם ממש מהנה לדבר, הם דווקא אלו שכמעט לא פוצחים פה בשעת שיחה, אלא רק 'מדברים' דיבורים של הקשבה. כי גם בהקשבה, יש כללים . יש אדם מקשיב, אך זולתו לא מסופק מהקשבתו, משום שגם לו היה ברור מלכתחילה שלבר-שיחו יש אוזניים , אך אם לבו עֵר בשיחה – עדיין   לא ברור לו כלל, על המקשיב להיות שם לגמרי, בשפת הגוף, בקוי פניו ובמילות מכוונות ומשקפות – כך מקשיבים.

המון קונפליקטים וקרעי נפש בין   השנים הנשואים היו יכולים להימנע, אם היו הם מקשיבים זה לזה, אילו היו נותנים לרחשי לבו של זולתם מקום שיוכל להכיל אותם. גם ההתנהלות שהיתה נגזרת מאותה הקשבה מקבלת היתה מתייעלת יותר, אנשים הם לא רעים , הם פשוט לא יודעים כיצד לנהוג, משום שמעולם לא הקשיבו.

להקשבה בין בני זוג יש מעלה גדולה יותר, משום שכאן  צריך להקשיב לא רק למילים או לשיחה 'זמנית', בשיחת נשואים יש את היכולת לעמוד על הלך רוחו של הזולת, וידיעה זו חשובה לאין   ערוך

להאשרת החיים המשותפים. אם כאב פנימי לא מוצא לו פורקן בבית, במקום הנכון והטבעי, הוא יכול לצאת בפיצוץ לא מבוקר בוואריאציות שונות, כאלו שאף אחד מהם לא יאהב אותן.

אם התחלתם להקשיב, ואתם שומעים דברים מסוימים, עליכם לעצור מידי פעם, ולנסות לשקף את מה ששמעתם, אולי המסר לא נקלט, והכי גרוע הוא שהמדבר דיבר משהו אחד והמאזין  שמע משהו

אחר, כאשר תשקפו את דברי בר שיחכם , תקלטו כמה וכמה היתה נחוצה השיחה המאזינה והמקשיבה לקשר שביניכם.

השיקוף, מלבד התועלת שלו בשיחה, שמוצאת את הלבבות מבינים זה את זה, הוא גם מעביר מסר לא-סמוי: אני מתעניין בך, חשוב לי לדעת, להרגיש ולחוש את מה שאתה חש. אלו הם דברי נחת של שנים שיודעים להעביר דברים נכון  זל"ז. אם בשעת השיחה המוח עסוק בתשובה, או בדבר הבא שעלי לומר, הרי שלא היתה כאן הקשבה, כי אף אם תוכל לחזור על כל מילה שהלה דיבר, היתה כאן   גסות רוח של התעלמות.

פעמים רבות כאשר השניים נפגשים עם יועץ נישואין, ומשוחחים בנוכחותו ובהדרכתו, מופתעים הם להיווכח, כי ההבנה במה שאמר הזולת נתקלת בקושי, מסתבר, כי אינך מבין   את הצד הדובר, ולא משום שהנך קשה הבנה, כי הקשבתך אינה הקשבה של ממש. והמפחיד ביותר הוא, שכך גם בבית, הם מדברים שנים על גבי שנים, כשכל אחד מהם מונע ממקום אחר ורוצה דברים שונים.

יש ואחד מבני הזוג כועס כעס רב, איום ונורא, ומטבע הדברים הנאמרים בשעת כעס, הוא שובר בחמתו את כל כללי המשחק, ומטיח דברים איומים ומגעילים , כשוך חמתו הוא בוש בהתפרצותו בחוסר השליטה שלו, אך עדיין שניהם לא הקשיבו לקול הזעקה, שגם אם הביטוי שלה לא היה הולם, אך הכאב הושתק והודחק – אין מי שיקשיב.

יש תופעה מעניינת אצל בני אדם, רבים וטובים מודעים היטב לגודל המצוה שיש למי שמאזין לאדם בעת דחקו ומצוקתו, כולם נוטפי נועם וקבלה טובה, ורק בבית, במקום שבו הם נדרשים להיות לגמרי בשיא כושרם, הם נעדרים אותו כשרון להיות לצד זולתם בעת שיחתו, דחקו, רגשותיו ושאר צרכיו.

לא כל אחד יודע להקשיב. אבל מי שיודע – מבין עד כמה זה חשוב, כי בסופו של דבר, המילים שרובצות על הלב ייאמרו, אין ריוח אמיתי מההתעלמות, אך הברירה היתה רעה, כי עדיף לבנות את העברת המסרים בדרך שתועיל לשנים, ולא להמתין שהדברים יתפרצו אחר שנים של הדחקה וחוסר שביעות רצון.

יש המתהדרים בצדקות השתיקה לביזיונות שמבזה בן הזוג, על אף שזו כשלעצמה, דרגה גבוהה בתיקון המידות, לפעמים היא באה ממקום של התעללות של ממש, הלה רותח וזועם, שוצף וקוצף, כאבו כְּלַבַּת הר געש, אך זולתו 'צדיק' ושותק. ייתכן, שאם היה מקשיב, לא היה מתפתח כעס וחוסר סובלנות.

מספרים על אחד מצדיקי פולין זי"ע שהיתה לו 'אשה רעה', שהיתה מקללתו קללות נמרצות והוא היה שותק לחלוטין. יום אחד הבחינו תלמידיו שהוא עונה לה, מסביר וכו'. כשנשאל האם פקעה סבלנותו, השיב: כי הבחין שאם לא ינהל את השיחה על הענין זה נכנס בגדר של היפך תיקון המידות, כי גם לה יש איזה כאב, שאמורים להקשיב לו, למרות שהדרך שלה לבטאו – שגויה.

ככלל ניתן לומר, שחיי הנישואין התקינים והנכונים, הופכים אותנו לאנשים יותר טובים, ותחום זה של הקשבה לזולת הוא אחד מהמדליות הגדולות שזכינו.